ת"א 22967-11-13 בוחבוט ואח' נ' עאסלה ואח'

בעניין: בקשה לביטול פסק דין מיום 22/1/14

1.ביום 12/11/13 הגישו התובעים תביעה כספית ונזיקית על סך 400 אלף ₪ כנגד 3 עורכי דין. הנתבע הראשון הוא סרחאן עסאלה שהוא האח של בעלה של המבקשת (להלן: "סרחאן"), הנתבע השני הוא סאלח אבדאח (להלן: "סאלח"). הנתבעת השלישית היא המבקשת .

2.התובעים טוענים כי פנו למשרדו של סרחאן לאחר שננקטו נגדם הליכי גבייה ופינוי בעקבות אי עמידה בהחזרי המשכנתא. נטען כי סרחאן הציג עצמו כעורך דין ותיק ומנוסה בטיפול בתביעות מסוג זה. נטען כי על בסיס מצג זה, חתמו התובעים על ייפוי כוח לסרחאן ושילמו לו מקדמה על סך של 2,500 ₪. התובעים טוענים כי סרחאן לא הופיע לדיון הראשון בעניינם אולם שלח עורך דין ממשרדו , שהוא סאלח. נטען כי סאלח לא היה מוכן לדיון. התובעים טוענים כי סרחאן גבה מהם תשלום נוסף של 3,000 ₪ להכנת חוות דעת של רואה חשבון בכל הנוגע לגובה החוב לבנק , אולם חוות הדעת של רואה החשבון לא נמסרה להם בתירוצים שונים. התובעים מספרים כי קיבלו התראה בדבר פינוי שאמור להתבצע בחודש דצמבר 2006. התובעים פנו לסרחאן , אשר אמר להם שאין להם מה לדאוג כיוון שחוות הדעת מראה שאין חוב. חרף הבטחות אלו, פונו התובעים מהדירה ביום 5/12/06. התובעים טוענים כי במהלך פגישה עם משרד ב"כ הבנק ביום 2/1/07 הוצג להם התיק המשפטי ואז גילו לראשונה כי סרחאן הונה ורימה אותם לכל אורך הדרך. התובעים גילו כי סרחאן לא הופיע לדיונים ולכן ניתנו נגדם החלטות במעמד צד אחד תוך חיובם בהוצאות. התובעים גילו כי הוגשו לבית המשפט תצהירים הנחזים להיות חתומים על ידם למרות שלא חתמו עליהם. עוד גילו התובעים כי סרחאן לא היה עורך דין מורשה בעת הייצוג ומי שחתמו על מסמכים שהוגשו מטעמם היו סאלח והמבקשת. התובעים מדגישים בשורה הראשונה של עמ' 5 לכתב התביעה , כי לא היה להם כל קשר עם המבקשת.

3.לאחר גילוי האמור לעיל, ניסו התובעים לפנות לסרחאן כדי לקבל ממנו הסברים. התובעים טוענים כי רק לאחר חצי שנה הצליחו ליצור קשר עם סרחאן והגיעו למשרדו. התובעים טוענים כי שאלו את סרחאן מי זו המבקשת וסרחאן אמר שהוא לא מכיר אותה, כאשר לימים התברר כי מדובר בגיסתו.

4.בסעיף 17 לכתב התביעה מסבירים התובעים כי תביעתם מוגשת כנגד הנתבעים ביחד כיוון שמערכת היחסים בין הנתבעים לבין עצמם אינה ידועה להם באופן ברור, כאשר בית המשפט מתבקש להכריע בשאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהנתבעים.

5.בסעיף 18 לכתב התביעה מציינים התובעים כי הגישו תלונה למשטרת ישראל כנגד סרחאן ותלונה ללשכת עורכי הדין נגד סרחאן והמבקשת. התובעים מציינים כי הוחלט להעמיד את סרחאן לדין משמעתי. התובעים אינם מציינים את שהתברר לראשונה במסגרת הבקשה של המבקשת לביטול פסק דין כי תלונתם כנגד המבקשת ללשכת עורכי הדין נגנזה ביום 8/11/11, שנתיים לפני הגשת התביעה.

6.התובעים צירפו לתביעה שני כתבי טענות הנחזים להיות ערוכים בשמם על ידי המבקשת. הראשון הינו בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר אשר הוגשה לבית משפט השלום ביום 23/4/06. השני הינו בקשה לעיכוב ביצוע פינוי אשר הוכנה עבור הגשה לתיק ההוצאה לפועל ביום 20/4/06. התובעים עצמם מציינים הן בגוף כתב התביעה והן על גבי המסמכים עצמם , כי החתימות הנחזות להיות חתימותיהם על כתבי הטענות הנ"ל , הן חתימות מזויפות. כמו-כן צורף לכתב התביעה כנספח ו' ייפוי כוח הנחזה להיות ייפוי כוח של התובעים למבקשת מיום 22/11/06. התובעים מציינים כי החתימות הנחזות להיות חתימותיהם על ייפוי הכח הנ"ל הן מזויפות.

7.ביום 22/1/14 ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המבקשת על בסיס מסירה שבוצעה ביום 16/12/13 באמצעות הדואר למיופת כוח של המבקשת ששמה לנא דומה עד כדי זהות לשמה של הפרטי של המבקשת (לנה). המען בו בוצעה המסירה הוא ת.ד. 348 עראבה. לצורך הליך זה יש לקבוע כי כי זה היה המען הרשום הנכון של המבקשת באותה עת, הן משום שהמבקשת לא הציגה כל מסמך המורה אחרת ואין משום שהמען הזה הוא המען אותו מסרה המבקשת ללשכת עורכי הדין בתגובתה לתלונת התובעים מיום 19/4/11 (נספח י' לבקשה).

8.ביום 3/2/14 נמסר פסק הדין באמצעות הדואר למיופה כוח של המבקשת ששמו באסם במען הנ"ל , ת.ד. 348 עראבה.