ת"א 22963-12-12 ס' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

1. התובע, יליד שנת 1991, נפגע בתאונת דרכים ביום 15.2.2011.

2. בהחלטתי מיום 7.11.2013 דנתי בבקשת התובע למינוי מומחים רפואיים בתחומים שונים, ונעתרתי לבקשתו למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי. אשר ליתר התחומים וביניהם התחום הנפשי, לא מצאתי במסמכים שהוגשו, ואשר ניתנו סמוך מאוד לתאונה (עד חודש אחד לאחר התאונה) כדי להצדיק מינוי. לתובע ניתנה אפשרות לחזור על בקשתו ככל שיהיו בידו מסמכים נוספים או עדכניים.

3. ד"ר בלה גרוס, המומחית מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי, בדקה את התובע והגישה חוות דעתה ביום 9.9.2014, בה קבעה כי נותרה לתובע, עקב התאונה, דרגת נכות צמיתה בשיעור 10% בגין פרכוסים. המומחית התרשמה מהתנהגות מוזרה של התובע ולאור ההפרעות בהתנהגותו המליצה על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי שיקבע אם קיימת נכות בתחום זה.

4. הנתבעת התנגדה לבקשה.

   לשיטתה, אין לייחס משקל להמלצת המומחית בתחום הנוירולוגי שכן חוות הדעת מתעלמת מעובדות רלוונטיות ובעיות קודמות שהיו אצל התובע לרבות חוסר גדילה, תופעה של קומה נמוכה ומצבו הסוציאלי. הנתבעת טענה להעדר קשר סיבתי בין מצבו הנוכחי של התובע לתאונה שכן מיום התאונה ועד היום חלפו יותר מ- 3.5 שנים בהם לא היתה כל ראשית ראיה לקיומה של בעיה נפשית.

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי במסמכים הרלוונטיים ושקלתי את המלצת המומחית בתחום הנוירולוגי, מצאתי להיעתר לבקשה.

6. מהתיעוד הרפואי בתיק עולה כי בעקבות התאונה נחבל התובע בראש והוא סבל מפרכוסים. בבדיקתו ע"י נוירולוג שבועיים לאחר התאונה, דווח על כאבי ראש, סחרחורות, טשטושים, עצבנות, חלומות והרגשת בלבול. בבדיקתו הוא לא זכר תאריכים והבודק התרשם משינוי בהתנהגות, בלבול בזיכרון אי יציבות פתאומית ועצבנות בולטת על רקע התנהגותי. ביום 6.3.2011 נבדק התובע ע"י רופא משפחה ובתיעוד נרשם "מוסר על קטעים של שיכחה, המשפחה מוסרת על היותו אגרסיבי עם המשפחה".

   לבקשה שלפניי צורפו מסמכים רפואיים נוספים, אשר לא עמדו לפניי בעת מתן ההחלטה הקודמת, מהם עולה כי חודש וחצי לאחר התאונה, ביום 29.3.2011, נבדק התובע במחלקה הנוירולוגית בבית חולים רמב"ם ובבדיקתו אובחן ליקוי בהתמצאות בפרטים האישיים, בזמן ובמקום. בתאריך 18.5.2011 (שלושה חודשים לאחר התאונה) נבדק התובע במחלקה הפסיכיאטרית בבי"ח העמק, ובבדיקתו עלו הממצאים הבאים "התנהגות בוטה לעיתים, חסר גבולות, לרוב יושב בשקט, דיבור לקוני, מצומצם, לא ספונטני, דיסארטרי, חשיבה – הלך סירקומטנציאלי עד טנגנציאלי, לעיתים שוכח על מה דיבר באמצע הדברים ולא מסוגל לחזור להמשך המשפט.. נטייה לרוגזנות ועצבנות, מתלונן על שכחנות ותחושה של טשטוש..מצב רוח ירוד, אפקט לבילי נע בין אפתי לרוגזני..בוחן המציאות תקין, שיפוט ירוד, תובנה למצבו חלקית".

   לטעמי, יש בממצאים אלה יחד עם התרשמותה של ד"ר גרוס מהתנהגותו של התובע כדי לבסס ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות בתחום הפסיכיאטרי.

   ד"ר גרוס אומנם לא התבקשה ע"י ביהמ"ש לחוות את דעתה באשר לצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, אם כי לאחר שהתובע נבדק על ידה, היא התרשמה שהתנהגותו מצדיקה בדיקתו ע"י מומחה בתחום הפסיכיאטרי, הביאה התרשמות זו בגוף חוה"ד ואין בכך כל פסול.