ת"א 22956-09-13 לנקרי ואח' נ' חדד ואח'

מומחה הנתבע יתן התחייבות כי דבר לא ישונה או ימחק בתיבת הדואר של העדה, שלא לעשות כל שימוש במידע פרטי של העדה, ולא להעביר פרטי הדוא"ל לאחרים לרבות התובע ובא כוחו, אף לא לשוב ולהיכנס לתיבת הדואר של העדה בתום הליך הבדיקה – שיוגבל ל 24 שעות מעת מתן שם המשתמש והסיסמא (שיועברו ישירות למומחה, בתיאום מראש בין ב"כ הצדדים והמומחה כדי לוודא שלמומחה אכן יעמדו 24 שעות של גישה). בכפוף למתן התחייבות זאת - איני נעתר לבקשה לחייב את מומחה הנתבע לקיים את הבדיקה במשרד מומחה התובע או בנוכחותו של האחרון.

ראשית אין חולק כי הבדיקה כרוכה בפגיעה מסוימת בפרטיות העדה. הדבר מונח מראש, ונכון גם לבדיקה של מומחה התובע, ברגע שניתנה לו גישה חופשית למייל, וגם אם סומכים עליו. אין מנוס מן הדבר שכן אם ניתנה גישה חופשית בהסכמה למומחה אחד, דורש השוויון הדיוני שתינתן גישה מקבילה גם למומחה הצד השני. העדה היתה נכונה לפגיעה מידתית בפרטיותה שאחרת לא היתה מאפשרת הגישה למומחה התובע. מטבע הדברים צריך היה לנהיות נהיר כי גישה מקבילה תינתן גם למומחה הצד השני, במסגרת אותה פגיעה מידתית.

שנית, זכאי אכן מומחה הנתבע לערוך הבדיקה בניחותא במשרדו כפי שעשה מומחה התובע.

שלישית, ולא פחות חשוב, משמעות הדרישה המוצבת כעת היא לאפשר משטר של פיקוח אחר מומחה הנתבע ביחס להליך הבדיקה כאשר אותו משטר מבוקש מנומק בהגנה על פרטיות, אך בפועל באופן בלתי נמנע יש פה מתן זכות פיקוח של מומחה אחד על דרך עבודתו של חברו, בשלבי העבודה, גם אם לא יחרוג מומחה הנתבע כמלוא הנימה מהתחייבותו, וגם אם לא יתערב מומחה התובע. הדבר מקנה יתרון דיוני לצד אחד, שאינו מקובל בשיטתינו, ואף מומחה התובעת ביצע הליך הבדיקה שלו בלי שמומחה הנתבע נשף בעורפו ופקח על דרך עבודתו.

רביעית, העיון בהודעות שבתיבת הדואר כרוך בפגיעה אפשרית בפרטיות גם בדרך הבדיקה המוצעת על ידי התובע.

חמישית, לא ניתן שום טעם שבהגיון לאותו רצון להימנע משינוי סיסמא, כאמצעי שיבטיח העדה מפני כניסה לא מורשית לחשבונה בתום הליך הבדיקה של מומחה הנתבע . שינוי סיסמא הנו הליך קל ופשוט שאינו כרוך בטורח, ואף אינו מביא לשינוי שם המשתמש, ומאפשר בטחון מפני כניסה לא מורשית. לא כל טורח מינימלי יכול להצדיק פגיעה בשוויון הדיוני בין בעלי הדין, כאשר בחלוף פרק הזמן של 24 שעות תוכל העדה לשנות הסיסמא ולמנוע המשך גישה לא מורשית של המומחה לתיבת הדואר שלה.

ששית ביחס לשינוי או מחיקת הודעות – אם אין סומכים על המומחה שיכבד התחייבותו שתינתן עובר לבדיקה, ודומה שאף מבלעדיה ברור שהמומחה מחוייב בה לגופו של ענין, ונוטל סיכון אישי ומקצועי אם יפר אותה, יכולה התובעת לגבות כל הודעה רגישה מבעוד מועד. למעשה הידיעה שכך היא יכולה לעשות מהווה אמצעי הרתעה אפקטיבי מפני כל מהלך לא כשר של שינוי או מחיקה – גם באין אמון.

העדה אינה חייבת לאפשר גישה למייל שלה, כפי שלא היתה חייבת לאפשר הדבר גם למומחה התובע. המשמעות כאמור הנה שיכול ותוצא מן התיק חווה"ד מטעם התובע, שאיני רואה אפשרות של ממש להתייחס אליה בשיטת "העפרון הכחול", להתעלם מחלק ממנה ולשאר להתיחס. אולם יש לאפשר לשני בעלי הדין תנאי בדיקה זהים. ודוק: הידיעה שגם לצד השני תינתן אפשרות לבדיקה על ידי מומחה מטעמו היתה נהירה. אם חפץ התובע בחוו"ד ניתן היה להציע מראש, למשל, פרוצדורה בה יבור לו הנתבע מומחה מחשבים, שינכח בתהליך הבדיקה על ידי מומחה התובע (למעט עצם הקשה סיסמת הכניסה לדוא"ל שתבוצע על ידי העדה מבלי שתראה לאחר הסיסמא) ויפקח על כל הליך הבדיקה, כפי שמבוקש לעשות כעת, כאשר גם הבדיקה על ידי מומחה הנתבע תבוצע בהמשך במתכונת זהה. לא אקבע בדיקה בתנאים שונים למומחה התובע ולמומחה הנתבע, תוך מתן יתרון דיוני לצד אחד.

במנגנון זה יש כדי לאזן בין שיקולי הפגיעה בפרטיות , שאכן ישנה, לבין בירור האמת ולהפוך הפגיעה בפרטיות למידתית. אשוב ואדגיש כי העדה היא שהיתה נכונה לפגיעה כזו מרגע שאפשרה למומחה התובע גישה לחשבון הדוא"ל, וכי אין בהחלטה זו כל חיוב שלה לאפשר גישה גם למומחה הצד השני. יש לכך אמנם נפקות שבוארה, אך אין כאן חיוב של העדה לתן הגישה.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ו, 04 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: