צייזלר נ' פרידמן ואח'

1.במסגרת עסקה בין חקלאים במושב שפיר גידל משק הנתבעים עגלים אשר עלותם המקורית שולמה על ידי התובע. במשך שנים קיבל התובע תשואה קבועה על השקעתו עד סמוך לפני תום יחסי הצדדים. התובע עותר לקבלת תשואה לשנתיים בהן לא שולמה ולהשבת קרן השקעתו. שאלה נפרדת היא אחריות הנתבע לחובות האגודה.

רקע וטענות הצדדים

2.בכתב התביעה המתוקן (בשנית) תיאר התובע את העסקה בין הצדדים כעסקה בה רכש התובע 71 עגלים והתקשר עם הנתבע 1 (להלן: שמעון) בהסכם לגידול העגלים. התוכנית העסקית לשיטת התובע הייתה כי בתום כל שנת גידול יימכרו הנתבעים את העגלים שגידלו וייתנו לתובע תשואה קבועה בשיעור של 18% מקרן השקעתו, מבלי להתחשב בהוצאות הגידול או תמורת מכירת העגלים.

לטענת התובע, במשך שנים שולמה לו התמורה הקבועה, ולעתים קיבל סכום פחות מהמוסכם, ולקראת שנת 2012 עד 2013 לא קיבל את התשלום השנתי ואף לא הושבה לו קרן השקעתו.

ביחס לאחריותו האישית של שמעון נטען כי התובע התנהל מול שמעון, לרבות בעריכת המתווה העסקי, וזאת מבלי שהופנה לנתבעת 2 (הנתבעת 2 הינה אגודה שיתופית בערבון מוגבל כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות, למרות זאת התייחס התובע אליה כחברה בע"מ, ותכונה להלן: האגודה). נטען כי החשבוניות הוצאו על ידי האגודה אולם שמעון עשה בהם שימוש ולכן ראוי הוא להיכלל כנתבע.

התביעה הוגשה על סך 141,073 ₪ להשבת קרן ההשקעה בסך 103,731 ₪ וכן תשלום התשואה השנתית לשנים 2012-2013 (18% לשנה מתוך קרן ההשקעה).

3.להשלמת התמונה, אשר יש בה כדי להעיד על המידע שברשות התובע והסיבות בגינן בחר לתבוע את שמעון, אפרט את האופן בו נוסח כתב התביעה בתחילה. כתב התביעה הוגש תחילה רק כנגד שמעון, להשבת קרן ההשקעה וסך נוסף של 23,387 ₪, חוב לשנים 2011-2013. התביעה נוסחה באופן כי הסך של 18% ישולם לידי התובע מהרווחים ממכירת העגלים. התביעה נסמכה על חשבונית מטעם האגודה המופנית לתובע מיום 31.1.2013 בסך של 103,731 ₪ לפני מע"מ בגין עלות גידול עגלים. התובע נסמך על חשבונית נגדית שהוציא ביום 14.01.2014 והמופנית לשמעון עבור מכירת 71 עגלים תמורת סך של 150,000 ₪ כולל מע"מ (חשבונית זו בוטלה ע"י התובע לאחר שלא שולמה תמורתה ומהווה את הסכום אשר סבר התובע כי נועד לסגירת ההתחשבנות בין הצדדים ביחס לעסקת גידול העגלים).

התביעה תוקנה בפעם הראשונה לצורך צירוף האגודה, תוך שנשארו אותן הטענות ביחס למתווה העסקי. טענות דומות נכללו אף בתצהיר התובע בתמיכה לבקשתו להטלת עיקול זמני על שמעון. לבסוף אושר תיקון התביעה פעם נוספת כדי להבהיר את הטענה ביחס לתשואה הקבועה.

3. בכתב ההגנה נטען כי ההתקשרות של התובע הייתה עם האגודה בלבד. החשבוניות שצירף התובע לכתב התביעה המתוקן הופנו לאגודה ועל כן נטען כי אין כל עילה כנגד שמעון וכתב התביעה אינו מפרט כל עילה אפשרית כנגדו.

אשר לעסקה לגופה, נטען כי התובע רכש את העגלים מהאגודה בשנת 2004 בסכום של 103,731 ₪. האגודה גידלה את העגלים עבור התובע בתמורה לתשלום עבור העבודה והמזון ולאחר גידולם היו נמכרים והתמורה הייתה מתחלקת באופן שעלות הגידול הייתה מקוזזת מהתמורה. התובע היה זכאי לקבלת הקרן וכן ל 18% מהרווח. עם כספי הקרן שקיבל התובע כל שנה, היה רוכש בשנית 71 עגלים וכך נהגו הצדדים עד לשנת 2013. נטען כי במשך השנים התובע קיבל בפועל 18% ממחיר המכירה של העגלים, ולא מהרווח שנוצר, ולכן קיבל במשך למעלה מעשר שנים כספים שלא היו מגיעים לו. לפי תחשיב הנתבעים, קיבל התובע כל שנה כ-50,000 ₪ ביתר, אותם יש לקזז מסכום תביעתו. על בסיס טענות אלו, עותרים הנתבעים לדחיית התביעה.