ת"א 22913-01-14,ת"א 7926-04-12

באשר לעדותו של פרופ' טיאנו, בהחלטתי מיום 28/5/15, הבהרתי באשר למומחה זה כי "היה על המבקשים לזמנו מבעוד מועד. הדבר לא נעשה. אין מקום לקביעת מועד נוסף". זאת בהמשך להחלטתי מיום 8/5/15. מלבד זאת שאיני יושבת כערכאת ערעור על החלטותיי, לא ברורה לי איזו "הבהרה" נוספת יש להבהיר בנדון.

לעניין השאלון ו/או לחילופין זימונו לחקירה של מנהל החטיבה הרפואית;

עוד בראשית הדברים, אזכיר את החלטתי מיום 17/7/14 בה אפשרתי לתובעים לשלוח שאלון אחד מקוצר ומרוכז, חלף 11 השאלונים שהופנו אל רופאי הנתבעת.

מכל מקום, יפה בעיני טענתה של הנתבעת כי אין זה סביר ומתקבל כי בתביעה בעילת רשלנות רפואית, יידרש גורם רפואי-מערכתי בכיר אשר אין חולק כי לא הייתה לו נגיעה ישירה בטיפול במנוחה, להשיב על שאלון (שעל אף שנטען כי הינו נוגע "ללב ליבם של הפלוגתאות" כלל לא צורף לבקשה על מנת לתהות על שאלותיו). על אותו משקל, אין לאפשר קיומה של שגרת הגשת שאלונים למנהל בית חולים ו/או מנהל מחלקה (להם לא הייתה נגיעה אישית לטיפול), בה יידרשו אותם גורמים להשיב על שאלון שאין עניינו בפרטים על טיפול ספציפי, כל אימת שמטופל שטופל בבית החולים/במחלקה ספציפית עליהם הם אמונים, יגיש תביעה כנגד בית החולים ו/או הרופא המטפל בגין רשלנות רפואית נטענת.

בנוסף, ככל שמדובר בשאלון שעניינו במתן מידע אודות הנחיות/נהלים, הרי שהובהר על-ידי ב"כ הנתבעת בתגובתו כי מבירור שערך בנתבעת, אין נהלים ספציפיים בעניינים שנשאלו במסגרת השאלון.

מכל הטעמים לעיל, יש להורות על דחיית הבקשה.

גם בהחלטה זו, לפנים משורת הדין, אמנע מהטלת הוצאות.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ה, 31 מאי 2015, בהעדר הצדדים.