חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 22909-10-14 בנק הפועלים בע"מ נ' ריבלין

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
22909-10-14
12.5.2015
בפני השופטת:
דנה אמיר

- נגד -
מבקש:
אמנון חיים ריבלין
משיב:
בנק הפועלים בע"מ
החלטה

 

 

מבוא:

במסגרת ההליכים המקדמיים בתובענה שטרית זו הגישו הצדדים בקשות שונות.

כפי שיפורט להלן, נראה כי לשני הצדדים מחדלים בהתנהלותם אך אין במחדלים אלה כדי להביא למחיקת כתבי הטענות של איזה מן הצדדים על אף הבקשות שהוגשו בעניין.

ראשית, אין המדובר בהתעלמות רבתי של צד זה או אחר מרעהו, שני הצדדים השיבו לפניות הצד שכנגד בתוך פרק הזמן שנקבע לצורך ההליכים המקדמיים כאשר מטעם כזה או אחר ולעיתים כאמור מטעמים שאינם מוצדקים סירבו לבקשות הצד שכנגד ולכן התבקשו הצווים, כפי שיידון להלן.

 

כב' סגן הנשיאה השופט אורנשטיין היטב לסכם בקליפת אגוז את הכללים באשר להליכים המקדמיים בת.א. 1479/06 דיזני אטרפרייז נ' קדר צעצועים בע"מ ואח' (פורסם במאגרים המשפטיים) (3.9.2009) להלן: "עניין דיזני"):

 

"סימן ב' וסימן ג' לפרק ט' לתקנות מסדירים את נושא גילוי המסמכים והשאלון, קובעים את המנגנון של הגשת בקשות בעניין. ההלכה הפסוקה קבעה כי מטרת ההליכים המקדמיים האמורים, הינה לייעל את הדיון, לאפשר לצדדים להיערך כראוי לדיון ולמנוע הפתעות ובסייג של אי הכבדת יתר.

מן הראוי להפנות לדבריו של כב' השופט יצחק עמית אשר עמד במאמרו "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי – ניסיון להשלטת סדר" בספר אורי קיטאי על העקרונות לאורם תיבחן בקשה לגילוי מסמכים והיקף הגילוי.

"צד המבקש גילוי מסמכים ספציפיים מהצד שכנגד צריך להראות כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים לזירת המחלוקת... הרלוונטיות היא התנאי ההכרחי והמקדמי לגילוי. צו גילוי יינתן אך ורק מקום שבו הראיה היא רלוונטית. בהיעדר רלוונטיות לא יינתן צו גילוי או עיון במסמך, גם בהיעדר אינטרס לגיטימי העומד מול הגילוי.

לאחר שבית המשפט מצא כי המסמך שגילויו מתבקש הוא רלוונטי לזירת המחלוקת, הנחת המוצא היא שיש להורות על גילוי המסמך אלא אם ניתן להצביע על חיסיון או על אינטרס או על ערך מוגן אחר שהאינטרס הנעלה של גילוי האמת העובדתית ניגף בפניו."

 

עוד הוסיף כי ביטוי לעקרונות שלאורם נבחנת הבקשה למענה לשאלון ניתן למצוא מפי כב' השופט רובינשטיין ברע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' לזרוביץ (2008) [פורסם בנבו] לפיו:

 

"נזכור, כי נשוא השאלונים הוא אחד הפנים של מגמת השקיפות בהליכים השיפוטיים... שאלונים, כמותם כהליכי גילוי מסמכים שהם פן אחר של אותה מטבע, יסודם במגוון שיקולים, שהאתגר השיפוטי הוא ליתן להם את משקלם הראוי."

 

כידוע, על השאלות בשאלון המופנה לצד שכנגד להיות רלוונטיות לעניין הנדון אך מנגד לא מכבידות מידי כאשר לבית המשפט שיקול דעת רחב בעניין. ראה "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה אחת עשרה), פרק ב', אורי גורן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>