ת"א 22909-02-15 אבו עואד נ' אמפו חשמל ובניה בע"מ ואח'

1.התובע והנתבעת 1 התקשרו בחוזה, לפיו התובע יבצע עבודות חשמל עבור הנתבעת בפרויקט בניה כליל החורש בפרדס חנה. בכתב התביעה טען התובע כי שיקים שהנתבעת מסרה לו על סך כולל של 119,448 ₪ לא נפרעו; כן טען כי בנוסף חייבת לו הנתבעת, בגין עבודות נוספות ("שינויי דיירים"), סך של 62,625 ₪.

התביעה נגד הנתבע 2

2.נטען בתביעה כי הנתבע 2 הוא הבעלים הרשום ומורשה החתימה של הנתבעת ובקיא בכל העובדות הרלוונטיות. לא נטען דבר נוסף בכתב התביעה לגבי נתבע 2, אך התובע עתר לחייב גם אותו באופן אישי בסכום התביעה. התובע לא טען וממילא לא הוכיח תנאים להרמת מסך, והוא אף זנח את התביעה נגד הנתבע 2 בסיכומיו. התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.

התביעה נגד הנתבעת 1

שינוי חזית

3.התובע טען בכתב תביעתו לרשימת חשבוניות שהוא הוציא לנתבעת 1. כן טען לרשימת שיקים שנמסרו לו, וטען, כאמור, כי חלק מהשיקים לא נפרעו וגם לא שולם לו בגין "שינויי דיירים" שביצע. כבר בבקשת לבטל את צווי העיקול הזמניים טענו הנתבעים כי היקף השיקים שהנתבעת העבירה לידי התובע גדול בהרבה מהנטען בתביעה. בדיון בבקשה לביטול עיקולים אישר ב"כ התובע כי התובע קיבל לידיו את השיקים הנוספים להם טענו הנתבעים ואלה נפרעו (למעט אחד, וכיום התובע מאשר כי שולם לו תמורתו של אותו שיק לאחר מכן), וכתב התביעה הוגש כפי שהוגש כי לא היו לתובע את כל הפרטים של השיקים הנוספים שעליהם הצביעו הנתבעים (פרוטוקול 26.2.2015 ע' 1 ש' 14-22). לטענת הנתבעת, בכתב התביעה ביסס התובע את תביעתו על ההפרש בין סכומי השיקים שנמסרו לו לבין סכומי השיקים שנפרעו, אך הוא שינה התובע את גרסתו והוא כיום מבסס את תביעתו על ההפרש בין סכומי החשבוניות שהפיק לבין השיקים שנפרעו. נטען, כי מדובר בשינוי חזית אסור. הטענה היא, שלאחר שהנתבעים הראו, באמצעות השיקים האחרים, כי שולמו לתובע סכומים נוספים שהוא לא ציין בכתב התביעה, אשר עולים על הסכום שנתבע בכתב התביעה בגין אי-פרעון שיקים, התובע שינה את החזית וטוען לזכאות לכספים על בסיס חשבוניות. אני דוחה את הטענה בענין שינוי חזית. בכתב התביעה, גרסתו של התובע בענין השיקים שלא נפרעו היא ששיקים אלה נמסרו לו בגין עבודה שביצע, אולם אותם תשלומים לא כובדו. אמנם סך סכומי החשבוניות שפורטו בכתב התביעה היה גדול בהרבה מסך סכומי השיקים שהתובע טען בו שהוא קיבל. ואמנם היו אלה הנתבעים אשר פתרו תעלומה זו, בכך שהצביעו על שיקים נוספים שהתובע קיבל. אולם, בכך לא השתנתה גרסתו הבסיסית של התובע, לפיה, לצד סכומי כסף שהוא קיבל מהנתבעת, הנתבעת לא פרעה את השיקים שעליהם הוא הצביע כשיקים שלא נפרעו. לא מצאתי שינוי חזית אסור.

הכרעה

שיקים שלא נפרעו

4.התובע לא טען לעילות שטריות. הוא לא טען, למשל, שכנפרע – כ"אוחז" (ראו סעיף 1 לפקודת השטרות), חזקה לכאורה כי הוא אוחז כשורה (סעיף 29(ב)), קרי, בין היתר כי נטל את השטר בעד ערך (סעיף 28(א)(2)). בהעדר טענה כזו, הנטל רובץ על כתפי התובע להוכיח את זכאותו לכספים מהנתבעת. אעיר, עם זאת, כי מאחר ואין מחלוקת בין הצדדים כי היה חוזה ביניהם, במסגרתו ביצע התובע עבודה והנתבעת מסרה שיקים, מקום שהנתבעת מסרה שיק לתובע, עצם מסירת השיק, על רקע החוזה בין הצדדים, נושא משקל ראייתי שיש בו כדי לתמוך בטענת התובע לפיה אותו שיק נמסר כתשלום בגין עבודה במסגרת החוזה.