ת"א 22891-05-10

1.בפניי בקשת התובעת להתרת הבאת ראיה נוספת לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים ונחקרו עדי התובעת.

2.הראיה הנוספת אותה מבקשת התובעת להגיש הינה תצהיר עדות נוסף של נציג מטעמה, אליו צורפו תדפיסי דיווח קריאה מהתאריכים 02.12.09 ו- 17.01.10 וכן ותדפיס גיליון שימושים המתעד קריאות מאוחרות למועדים הנ"ל.

3.ראשיתו של ההליך דנן בתביעה כספית ע"ס 417,297 ₪ שעניינה חוב נטען בגין אי תשלום עבור צריכת חשמל שסיפקה התובעת למי מהנתבעים עבור התקופה שבין 01.10.04 ועד 24.03.10.

4.התובעת טוענת בנימוקי בקשתה, כי התצהיר הנוסף נחוץ על מנת ליתן מענה לשאלת בית המשפט שהתעוררה במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק באשר לאופן בו גילתה התובעת כי נשלחו לנתבעת 1 חשבונות חשמל שגויים. לטענתה, המצהיר, ששימש בתקופה הרלוונטית כסגן ראש מדור גביה באזור טבריה, היה הראשון שגילה את הטעות האמורה ועמד על הקלדה נכונה של קריאת המונה ברישומיה של התובעת. משכך, עסקינן, לשיטת התובעת, בראיה מהותית להוכחת התביעה הנדונה. עוד הפנתה המבקשת להלכה הפסוקה הנוהגת במקרים כגון דא המתירה הגשת ראיה נוספת אף בשלב מתקדם של ההליך, לא כל שכן כאשר בענייננו טרם הסתיים שלב שמיעת הראיות ונותר לחקור את עדי הנתבעים.

5.הנתבעים מתנגדים בתוקף לבקשה וטוענים, כי מדובר בשלב מאוחר ביותר של המשפט וכי התובעת אינה נותנת הסבר מספק מדוע לא צירפה את התצהיר במועד וטענותיה בעניין זה סתמיות וכלליות. במיוחד, כאשר עסקינן בראיות שמצויות כבר מתחילתו של ההליך ברשותה של התובעת ובמצהיר הנמנה על עובדיה של התובעת. הנתבעים מפנים למבחנים שנקבעו בפסיקה לצירוף ראיה באיחור וטוענים, כי אף ספק אם הראיה המבוקשת רלוונטית בכלל להוכחת גרסת התובעת. עוד טוענים הנתבעים למחדלים דיוניים בהגשת הבקשה, כגון אי צירוף תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות המועלות בבקשה וכן צירוף הראיות עצמן לבקשה אשר מנוגד לכל דין ולחובת תום הלב.

6.אחר עיון בטענות הצדדים, אני מחליטה להיענות לבקשה. להלן אנמק החלטתי.

7.שיקולי בית המשפט לעניין הגשת ראיות נוספות פורטו בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט א' ריבלין מיום 30.07.02 במסגרת רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (טרם פורסם), והם כדלקמן:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (3) 738, 742; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (4) 337, 339). בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא "פשוטה"; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ראו: ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז (1) 661, 665)".

8.עוד נקבע, כי בית המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף בשלב הערעור, אף אם נסתיים שלב שמיעת הראיות, ואפילו אם אי הגשתה במועד נבעה ממחדלו של בעל הדין, במקרים בהם הגשת הראיה הנוספת דרושה לשם בירור האמת ויש בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (ראה: רע"א 1297/01 מיכאלוביץ כלל חברה לביטוח, פ"ד נ"ה (4) 577, 579). אם כך הדבר, קל וחומר בענייננו כאשר טרם החל שלב חקירת עדי הנתבעים.