חמדאן ואח' נ' זמיר

לפני תביעה כספית בסך של 100,000 ₪ , על-פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").

1.התובעים הינם הבעלים, מזה שנים רבות, של עסק לשטיפת מכוניות הנמצא בתחנת דלק סונול ברח' חטיבה 9 בעפולה (להלן: "העסק").

2.הנתבעת, עו"ד במקצועה, הביאה ביום 2.5.14 את רכבה לשטיפה בעיסקם של התובעים.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, לאחר שהרכב הרחוץ נמסר לידי הנתבעת, טענה הנתבעת באוזני העובדים במקום כי יש בעיה בהגה, וכדי לעזור לה שמו העובדים שמן הגה ברכב. לטענת התובעים, הנתבעת נסעה עם רכבה למוסך ונאמר לה שהבורג של ההגה שוחרר כדי לגרום לתקלה ברכב והיא ללא כל ראיה מיהרה ופירסמה בעמוד הפייסבוק שלה את שקרה, תוך שהיא משתמשת בביטויים גזעניים, יממה לאחר מציאת גופתה של תושבת עפולה שלי דדון, שנרצחה ע"י ערבי , והרוחות בעפולה היו סוערות, פוגעת בעסק של התובעים ובמוניטין שלהם, תוך שהיא מזהירה את הציבור לבל יכנס לעסק וקוראת להחרימו, תוך שהיא מפרסמת את כתובתו. זאת ללא כל הוכחה לנכונות הנאמר בפרסום.

4.הנתבעת אינה חולקת על הפרסום, אולם לטענתה, אין בו משום לשון הרע על התובעים. כן טענה, כי הפרסום לא כוון לפגוע בתובעים. לטענת הנתבעת היא פרסמה את הפוסט לאחר שבדקה את הממצאים והיה לה יסוד סביר להבין כי מדובר במעשה או מחדל כלפיה, לאור דברי עובד המוסך שבדק את הרכב לפיהם אין אפשרות שהבורג ישתחרר ללא הפעלת כוח פיזי והיא הגיעה עם רכב תקין לשטיפה ולאחריה היתה בעיה בהגה. בנוסף, הפוסט יועד

לחבריה בלבד, כאשר הפרסום לגבי כתובת עסקם של התובעים הוסרה ממנו לאחר כחצי שעה, והפוסט כולו הוסר לאחר כ-4 שעות. הנתבעת העלתה טענות הגנה הנסמכות על ההגנות הקבועות בחוק כגון, כי עומדת לה הגנת האמת בפרסום לפי סעיף 14 לחוק, וכן הגנת תום הלב לפי סעיף 15 לחוק. הנתבעת ציינה, כי הגישה תלונה במשטרה בה הביעה חשדה בעובד של העסק שלקח את הרכב לשטיפה ושיחרר את הבורג בהגה.

5.התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית ובנוסף הוגשו מטעמם תצהירי עדות ראשית של רוני אולרו (להלן: "מר אולרו"); יוסף אוזן (להלן: "מר אוזן"); ענת שוחטמן (להלן: "גב' שוחטמן"); מוני כהן (להלן: "מר כהן"). הנתבעת הגישה מטעמה תצהיר עדות ראשית שלה עצמה ; של עימאד אגבריה (להלן: "מר אגבריה"); וכן חוו"ד של מר אורן לזניק (להלן: "מר לזניק"). לאחר שהתקיימו שתי ישיבות הוכחות, ביום 2.3.17 וביום 21.3.17 , בהן נחקרו המצהירים על תצהיריהם, הוגשו סיכומי טענות הצדדים בכתב.

עיקרי העובדות שאינן במחלוקת

6.תחילה אעמוד על עיקרי העובדות כפי שהן עולות מראיות הצדדים. כפי שעוד יובהר, עיקרי העובדות אינן שנויות במחלוקות, למעט אלו אשר אליהן אדרש במפורש.

7.הנתבעת, הביאה ביום 2.5.14 את רכבה לשטיפה בעסקם של התובעים. היא מסרה את הרכב לאחד העובדים, וכששבה לקבלו לאחר השטיפה, דיווחה לעובדים במקום כי יש בעיה בהגה.