נ' נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח'

1.בהתאם להסכמת הצדדים הוסמך בית המשפט להכריע במחלוקת שנותרה על דרך הפשרה, ללא הנמקה, לפי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; זאת בסכום שלא יעלה על סך של 100,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 12% בצירוף מע"מ והחזר אגרה, ובחלוקה מוסכמת בין הנתבעת 1 שתישא ב-80% מן הפיצוי ובין הנתבעת 3 שתישא ב-20% ממנו. כן הוסכם כי התביעה נגד הנתבעת 4 תדחה ושאלת ההוצאות תיוותר להכרעת בית המשפט. והכל לאחר שמיעת טיעון קצר.

2.עיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים על נספחיהם וכן בטיעון הכתוב שהוגש על-ידי הצדדים לשם מתן פסק דין בהתאם להסכמתם.

לאחר כל אלה אני מוצאת לפסוק לטובת התובעת סך של 85,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 12% בצירוף מע"מ והחזר אגרה. בהתאם להסכמה הנתבעת 1 תישא ב-80% מן הסכום האמור ואילו הנתבעת 3 תישא ב-20% ממנו.

3.על-פי הסכמת הצדדים אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעת 4.

אשר לשאלת ההוצאות - נתתי דעתי לסיבה בעטיה צורפה הנתבעת 4 על-ידי התובעת; שקלתי את האופן בו הסתיים התיק בהסכמה ללא תשלום מצדה של הנתבעת 4 ומבלי שנדרשה הכרעה עובדתית באשר לנסיבות הפגיעה בתאונה על ההשלכות המשפטיות הנובעות מכך; בחנתי את האפשרויות העובדתיות השונות בכל הקשור בנסיבות הפגיעה, ואת העובדה שחבות הנתבעת 4 בפיצוי התובעת עשויה הייתה לקום רק במצב דברים בו התובעת נפגעה מחוץ לרכבה ללא קשר לרכבה (ונלקחה בחשבון ההסתברות לאפשרות זו בשים לב לטיב הפגיעה בתובעת וברכבה), שאז החבות יכולה הייתה להיות מוטלת על הנתבעת 4 או על הנתבעת 3 כתלות בשאלת ידיעתו של הנתבע 2 אודות פסילת רישיונו. ממילא חבותה של הנתבעת 1 בכל אחת מן האפשרויות העובדתיות השונות לא קשורה לחבות הנתבעת 4; כן נשקלו הפעולות שנדרשו מן הנתבעת 4 בניהול הגנתה.

לאור כל זאת ולאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים אני מוצאת לחייב את הנתבעת 3 לשאת בהוצאות ובשכ"ט עו"ד של הנתבעת 4 בסכום כולל של 6,500 ₪.

4.הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מעת המצאת פסק דין זה שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.

5.המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים.