ת"א 22820-03-11 נ' ואח' נ' סאלם ואח'

לפניי בקשתו החוזרת של התובע (להלן: המבקש) למתן היתר להבאת ראיות לסתירת קביעת הועדה הרפואית, בהתאם לסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: החוק).

על אף העובדה שבהחלטתי מיום 1.8.13 סקרתי את הרקע ומסקנות הועדות הרפואיות הרלוונטיות, אולם למען הבהירות ומשום חשיבותם של הממצאים ועובדות אלו גם באשר לבקשה הנוכחית, אביא אותם בשנית.

ביום 31.10.07 המבקש נפגע בתאונת דרכים במסגרת עבודתו (להלן: התאונה). המבקש פנה למל"ל שהכיר בתאונה כתאונת עבודה.

המבקש נבדק בפני ועדה רפואית שליד המל"ל. ועדה רפואית מיום 10.6.08, בה ישבו אורטופד (ד"ר ריינר) ונוירולוג ( ד"ר מחאג'נה), תיארה את מצבו של המבקש, בין היתר: " הולך בעזרת קבים מסיבה לא ברורה...מזיז 2 הידיים באופן שווה...אין דלדול שרירים מזיז את הרגליים גם באופן שווה. החזרים גידיים הופקו שווים, ערים לתחושת כאב. מוסר תשובות שונות לבדיקות עוקבות. הניסיון להעמיד אותו מהכסא, עומד בתמיכת הבן שלו למרות שנראה מיותר. בעת שעוזבים אותו עושה תנועות ביזריות אך לא נופל. לסיכום, תמונה ברובה נראית מניפולטיבית" ( סעיף 26 לדו"ח) .

הועדה הנ"ל קבעה כי למבקש נכות זמנית אך לא סיכמה את ממצאיה, וביקשה לקבל לעיונה חומר רפואי מלפני התאונה, בדיקה נוירוקוגניטיבית וחוות דעת פסיכיאטרית, וזאת " לאור שחלק ממצבו ייתכן על רקע נפשי משני לתאונה הנדונה " ( סעיף 28 לדו"ח).

ועדה רפואית נוספת שדנה בעניינו של המבקש ביום 27.3.09, אשר כללה אורטופד (ד"ר בור) ונוירולוג (ד"ר בלוך), תיארה את מצבו של המבקש: " עצבים קרדינאליים תקינים כח גס תקין בארבעת הגפיים החזרים גידיים ערים שווים...תנועות צוואר ללא הגבלה לכל הכיוונים אין ספזם שרירי " ( סעיף 26 לדו"ח). גם הפעם הוועדה לא סיכמה את ממצאיה וחזרה וביקשה שתוצג בפניה חו"ד של יועץ פסיכיאטרי, כן ציינה, כי: " אין ספק כי ההפרעה בתפקוד אינה על רקע פגיעה קוגניטיבית" ( סעיף 28 לדו"ח).