ת"א 22815-07-11 ט.ב.נ. ארכיטקטים ויועצים בע"מ ואח' נ' י.ע.ל. המנהלת למימוש תמ"א 38 בע"מ ואח'

בפני תביעה לתשלום סך של 402,202 ₪, בטענה לחוב שמקורו הסכם לשיתוף פעולה.

התובעים עוסקים באדריכלות והנתבעת בקידום פרויקטים לפי תמ"א 38. ביום 13.11.07 נערך ונחתם על ידי התובע 1 והנתבעת מסמך שכותרתו "הצהרת כוונות" ובמסגרתו נכתב שהצדדים ישתפו פעולה בקידום פרויקטים, והשכר שתשלם הנתבעת יהיה על בסיס הצלחה ובשיעור 30% מרווחיה. כ- 10 חדשים לאחר מכן נכרת הסכם בין הנתבעת לבין צד ג', חברה העוסקת ביזמות ובבנייה, ואף הוא לשיתוף פעולה בקידום פרויקטים לפי תמ"א 38. לפי ההסכם שבין הנתבעת לצד ג', התחייב האחרון גם לשאת בשכר האדריכלים. בחלוף השנים עלה בידי הצדדים לקדם מספר בודד של פרויקטים משותפים, נתגלעו מחלוקות, התבררה תביעה בין הנתבעת לצד ג', ובסופו של יום שלם צד ג' לנתבעת כספים לפי ההסכמים ביניהם ואף חויב בתשלום פיצויים והוצאות.

על רקע זה, עותרים התובעים לאכיפת המסמך מיום 13.11.07 וחיוב הנתבעת בתשלום 30% מכל סכום ששולם לה על ידי צד ג'. הנתבעת מצידה, טוענת שאין לה כל מחויבות כלפי התובעים, כי ככל שהייתה כזו היא בוטלה זה מכבר כשנכרת ההסכם מול צד ג', וכי ממילא שגם לפי אותו מסמך אין לתובעים זכות בכספים ששולמו לנתבעת. עוד טוענת הנתבעת כי ככל שתחוב בתשלום לתובעים, יש להשיתו על צד ג'.

המחלוקות העומדות לפיכך להכרעה בתביעה זו עוסקות בעיקר בהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים בסבך ההתקשרויות וההסכמות ביניהם, כך שניתן יהיה לקבוע אם בכלל חייבת הנתבעת כספים לתובעים, ואם כן באיזה שיעור ומה חבותו של צד ג'.

העובדות

1. התובעת 1, ט.ב.ן. ארכיטקטים ויועצים בע"מ (להלן: "התובעת"), הינה חברה פרטית העוסקת באדריכלות. התובע 2, נתן (נתע) בוכהנדלר (להלן: "התובע") הינו אדריכל במקצועו, וכן בעל השליטה ומנהלה היחיד של התובעת.

    

   הנתבעת, י.ע.ל. המנהלת למימוש תמ"א 38 בע"מ (להלן: "הנתבעת") הינה חברה פרטית, העוסקת בייזום עסקאות נדל"ן בהתאם לתוכנית המכונה תמ"א 38, תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. עו"ד תומר ורשה (להלן: "תומר") הינו ממנהליה ובעלי השליטה בנתבעת.

   הצד השלישי, מסיקה חסון מסחר (2002) בע"מ (להלן: "חברת מסיקה"), הינה חברה פרטית העוסקת ביזמות ובבנייה. מר יוסף מסיקה (להלן: "מסיקה") הינו מבעלי השליטה ומנהלי חברת מסיקה.

   1. במהלך 2007 עסקה הנתבעת בניסיונות לקידום פרויקטים לשיפוץ בנייני דירות לפי תמ"א 38, דהיינו בקידום הסכמים שבין בעלי דירות בבנייני מגורים לבין חברות קבלניות, אשר כנגד קבלת זכויות הבנייה לבניית דירות נוספות בבניין יתחייבו לערוך שיפוץ ולחזק את יסודות הבניין. לשם הנוחות יכונו פרויקטים אלו שלפי תמ"א 38 להלן: "הפרויקט" או "הפרויקטים").

      במסגרת פעילות זו, עמדה הנתבעת בקשר עם חברת מסיקה. ביום 12.10.07 אף נכרת הסכם בין הנתבעת לחברת מסיקה לשיתוף פעולה בקידום פרויקט בבניין שבשדרות ביאליק 23, ברמת השרון (להלן: "פרויקט רמת השרון").

      1. באותה עת העניק התובע שירותי אדריכלות לחברת מסיקה, וכך נוצר קשר בין התובע לנתבעת ונדונה ביניהם האפשרות לשיתוף פעולה בקידום פרויקטים. על יסוד מגעים אלו, נערך ביום 13.11.07 מסמך אשר כותרתו "הצהרת כוונות" (להלן: "ההצהרה") והשורה הראשונה שלו הינה הודעת הצדדים על "הסכמה עקרונית לשיתוף פעולה". על המסמך חתומים התובע והנתבעת.

         בתמצית, במסמך נקבע כי הנתבעת תעביר לתובע כתובות של מבנים בעלי היתכנות לביצוע פרויקטים לפי תמ"א 38, התובע יערוך בדיקות ראשוניות לקבלת הערכת כדאיות פרויקט שכזה באותם מבנים, ככל שהפרויקט יקודם כי אז יבצע התובע גם תכנון אדריכלי של הפרויקט ופיקוח עליון על ביצועו באותם מבנים בהם יכרת הסכם עם הדיירים. עוד נקבע במסמך כי שכרו של התובע יהיה על בסיס הצלחה ויעמוד על 30% מרווחי הנתבעת, וכן גם צוין שייכרת הסכם בין התובע לנתבעת.

         במסמך אף מנו הצדדים 3 מבנים אשר באותה עת עמדה על הפרק אפשרות לביצוע פרויקט שכזה, הבניינים שברחוב לואי מרשל 30; יהודה מכבי 8-6; וסוקולוב 40 – כולם בתל אביב.

         1. בעקבות חתימת המסמך החלה הנתבעת להפנות לתובע בניינים שונים והתובע ערך לגביהם בדיקות להערכת כדאיות לביצוע פרויקטים.