ת"א 22808-03-13 תקומה - יחיעם בע"מ ואח' נ' ט' ואח'

1.בפני בקשת התובעים לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה בתביעתם זו.

לטענת המבקשים, המבקש הינו בעל 75% נכות. מאז פגיעתו בעבר, אינו עובד וכל השתכרותו הינה מקצבת מל"ל בסך 2,740 ₪. לטענת המבקשים, גם המבקשת משתכרת משכורת זעומה ולאור החשבונות השוטפים, לרבות טיפול תרופתי לאחת מילדיהם, המינוס בחשבון הבנק שלהם רק הולך וגדל. המבקשים הפנו לכך שאף נאלצו ליטול הלוואה בסך 30,000 ₪ מן הבנק וכי פיצוי בסך 32,000 ₪ שקיבל המבקש לאחרונה מחברת הביטוח, יכסה את ההלוואה שנטלו.

2.הנתבעת לא הגיבה לבקשה, אולם המדינה אשר גם לתגובתה הועברה הבקשה, התנגדה לבקשה וזאת מאחר שלטענתה, המבקשים לא עמדו בתנאים שנקבעו בדין למתן הפטור בכך שלא צירפו תצהיר מפורט הנתמך במסמכים ביחס לכל הפרטים המלאים והמדויקים ביחס לרכושם והכנסותיהם,ניסיונות שערכו בניסיון לגייס את סכום האגרה והעדר נכסים המאפשרים מימון תשלומה.

דיון

3.    המסגרת המשפטית לעניין פטור מאגרה מצוי בתקנה 14 לתקנות בית המשפט(אגרות) התשס"ז–2007, הקובעת:

"בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה… בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

מאחר ומשמעות פטור מאגרה הינה למעשה, הטלת נטל התשלום על הקופה הציבורית, במקומו של המבקש, הרי שבהתאם להלכה פסוקה נקבע, כי על המבקש פטור מאגרה, לפרוס בפני בית המשפט את מלוא הפרטים לגבי מצבו הכלכלי ולשכנע, כי איננו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כמו כן, נקבע כי על המבקש פטור מאגרה, למצות את מלוא האפשרויות לגייס כספים ממקורות אחרים, בטרם יפנה לקבלת עזרה מהמדינה (בש"א 494/95 שמעוני נ. שמעוני, ת"א (ת"א) 1391/91 זולכין בע"מ נ. בנק המזרחי).

4. במקרה דנן, ניתן לראות מהמסמכים שצרפו המבקשים כי אכן הכנסותיהם נמוכות וכי חשבון הבנק שלהם מצוי ביתרת חובה. יחד עם זאת, לא מצאתי כי התקיימו התנאים המצדיקים היעתרות לבקשה:

המבקשים לא פרטו את מצבת נכסיהם ולא ניתן לקבוע שאין ברשותם רכוש שניתן לשעבדו לצורך נטילת הלוואה לכיסוי סכום האגרה. המבקשים גם לא פרטו אילו ניסיונות עשו על מנת להשיג מימון האגרה לרבות, האם פנו בבקשה למי מקרוביהם על מנת שיעזור להם במימון האגרה.

זאת ועוד, מהבקשה עצמה עולה כי המבקשים קיבלו לאחרונה הלוואה בסך 30,000 ₪ מהבנק, אשר כוסתה לאחר שהתקבלו כספי פיצוי מחברת הביטוח. אם כך לא ברור, מדוע לא הקדישו המבקשים חלק קטן מסכום הפיצוי שקיבלו, לטובת האגרה בתביעה זו והעדיפו לפרוע את מלוא ההלוואה. לחילופין לא ברור מדוע לא פנו המבקשים בבקשת הלוואה חדשה (לאחר שהקודמת נפרעה),בסכום האגרה שהינו נמוך בהרבה מההלוואה הקודמת שקיבלו ושכבר נפרעה.

יחד עם זאת ובהתאם לתקנה 14(ז) לתקנות, אני מורה כי המחצית השנייה של האגרה תשולם ב 3 תשלומים החל מיום 1.8.15 ובכל 1 לחודש שלאחריו.