- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 22757-01-16
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
22757-01-16
26.4.2016 |
|
בפני השופטת: אידית קליימן-בלק |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: פלונית |
נתבעים: 1. הלה (המכונים לבריאות המשפחה) בע"מ 2. ד"ר קלרה רחמן 3. מדיקל קונסלטנס אינטרנשיונל (אם.סי.אי.) בע"מ |
| החלטה | |
בפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה בניגוד לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.
רקע כללי:
עסקינן בתביעה לפיצויים בגין טיפול שיניים אשר נעשה לתובעת על ידי הנתבעים. על פי הנטען בסעיף 4(א) לכתב התביעה, במהלך חודש פברואר 2015 החלה התובעת לקבל טיפול שיניים במרפאת הנתבעת 1 באמצעות הנתבעת 2, רופאת השיניים שטיפלה בתובעת. במסגרת זו, עברה התובעת טיפול שורש בשן מס' 16 (לסת עליונה מימין) ועל פי הנטען במהלך טיפול השורש נעשתה קדיחת השן מעבר לנדרש באופן שגרם לשן להיסדק. בשל כך לא היה מנוס מעקירת השן אותה עברה התובעת בהמשך על ידי רופא אחר, דר' שלאבנה.
לכתב התביעה צורפו שני מסמכים רפואיים: הראשון, עמוד נושא כותרת "גיליון ומעקב", כפי הנראה של מרפאת הנתבעת 1, ובו שני רישומים: האחד מיום 2/3/15 המתעד שיחה טלפונית שהתנהלה בין התובעת למרפאה והשני מיום 9/3/2015 המתעד, כפי הנראה, בדיקת ביקורת שעברה התובעת במרפאה לאחר הטיפול, במסגרתו ציינה הרופאה אשר בדקה את התובעת כי: "קיים סדק בשן (Dׂ). בוצע צילום PA. שן לעקירה". ודוק, לכתב התביעה לא צורף התיעוד הרפואי האוטנטי ביחס לאותו טיפול שורש כושל, כך על פי הנטען, אשר בוצע לתובעת במהלך חודש פברואר 2015.
המסמך השני שצורף לכתב התביעה, נושא כותרת "תעודה רפואית" מיום 9/12/2015 ערוכה על ידי דר' שלאבנה, רופא השיניים שטיפל בתובעת בהמשך וביצע לה את עקירת השן הנדונה. המסמך נוקב בתאריך פנייתה של התובעת לראשונה למרפאתו ביום 19/3/2015 אך לא מציין את התאריך בו בוצעה העקירה.
בנוסף, המסמך נוקב בעלויות טיפולי ההמשך שתאלץ התובעת לעבור בעקבות עקירת השן וכן מציין בזו הלשון: "אם הסדק שנוצר עקב הטיפול שורש הלקוי מדובר ברשלנות".
טענות הצדדים:
בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישו הנתבעות בקשה לסילוק התביעה על הסף במסגרתה גורסות כי דין התביעה להידחות על הסף בהיעדר חוות דעת רפואית תומכת, בנימוק כי המצאת חוות דעת התומכת בכתב התביעה בתביעת רשלנות רפואית בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן: " התקסד"א"), הינה מחוייבת המציאות, לא רק לשם הוכחת שיעור הנכות הרפואית שנותרה, אלא גם להוכחת עצם קיומה של התרשלות בעת מתן הטיפול, אשר הינה כשלעצמה טענה שבמומחיות רפואית, אותה יש לתמוך בחוות דעת רפואית כדין ובהיעדרה- מנועה התובעת מלהעלותה.
כמענה לבקשת הנתבעים לסילוק על הסף, טוענת התובעת כי אמנם תביעתה אינה נתמכת בחוות דעת רפואית כדין ואולם בענייננו, די במסמך של דר' שלאבנה מאחר והינו עומד בתנאים של "תעודת רפואית" כמשמעה בפקודת הראיות. עוד גורסת התובעת כי מתקיים הכלל של "הדבר מדבר בעדו" כמשמעו בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ועל כן נטל השכנוע להוכיח היעדרה של רשלנות במקרה דנן עובר על כתפי הנתבעים.
עוד טוענת התובעת בתגובתה כי סילוק תביעה על הסף, אפשרי רק אם מתוך עיון בכתב התביעה, אין הוא מגלה עילה ובענייננו העילה מוצגת. כמו כן נטען כי סילוק תובענה על הסף אינו צעד שביהמ"ש נוקט בו בקלות אלא החלטה
זו תיעשה בזהירות יתרה ובמקרים חריגים. עוד גורסת כי מדובר בתביעה כספית קטנה שאינה מצדיקה פניה למומחה פה ולסת שכן עלות חוות דעתו גבוהה. לחילופין, מבקשת התובעת להאריך את מועד הגשת חוות הדעת הרפואית מטעמה, באם ביהמ"ש לא יקבל את טענותיה בתגובה לבקשת הנתבעות לסילוק על הסף.
הנתבעים בתשובתם לתגובה, מבהירים מדוע לדידם אין מדובר בנסיבות המקימות את הכלל של "הדבר מדבר בעדו" שכן עובדות האירוע, כפי שגורסת התובעת, ידועות לה. בנוסף, חוזרים הנתבעים על החשיבות והצורך המוגבר בהגשת חוות דעת רפואית בתיקי רשלנות רפואית וכי כתב התביעה, כמות שהוא, ללא חוות דעת רפואית תומכת, אינו מגלה עילה כלפי הנתבעים ולפיכך דין התביעה כנגדם להימחק/להידחות על הסף. עוד מציינים כי טענת התובעת לפיה מדובר בתביעה כספית לא גבוהה, אין בכוחה כדי לפטור את התובעת מחובתה לצרף חוות דעת תומכת לכתב התביעה.
דיון והכרעה:
לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, באתי למסקנה כי מחד, אין מקום להורות, בשלב מקדמי זה, על סילוק התביעה על הסף בשל אי צירוף חוות דעת רפואית ואולם מאידך, שומה על התובעת לצרף לתביעתה חוות דעת רפואית, ככל שהינה חפצה להוכיח את טענתה להתרשלות בטיפול השיניים שעברה אצל הנתבעים. להלן נימוקיי:
-
כידוע, על פי תקנה 127 לתקסד"א על בעל דין המבקש להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית. לחובה זו נפקות מיוחדת בתביעות בשל רשלנות רפואית, לאור כך, שהוכחת החבות כמו גם הוכחת הנזק תלויות בחוות דעת זו (ראו: ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' מוטי סולן, פ"ד נה(4) 898, 911 וכן ספרו של אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שתים עשרה, תשע"ו-2015), עמוד 466.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
