ת"א 22745-11-14 אזולאי נ' כהן

1.בפני בקשת התובע להורות כי על הנתבע להחל בהבאת הראיות בהליך זה, שנפתח כתביעה לביצוע שטר.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2.         התובע הגיש לביצוע המחאה על סך 500,000 ₪. הנתבע בבקשתו למתן רשות להתגונן טען כי מדובר בשטר ביטחון להבטיח החזר הלוואה שניתנה לו על ידי מר מאיר אזולאי ז"ל (להלן: המנוח), אביו של התובע.

הנתבע טען כי ההלוואה היתה בסך 400,000 ₪ ונשאה ריבית, הוא שילם מלוא תשלומי הריבית מידי חודש, עם פיגורים חלקיים, ובסופו של דבר העביר לחשבון המנוח סך של 495,000 ₪ לכיסוי יתרת החוב. לגישת הנתבע, לאחר תשלום זה, לא נותר כל חוב בגין ההלוואה אשר להבטחת החזרה ניתן השיק. 

3.         בדיון שהתקיים, טען ב"כ התובע כי מאחר ומדובר בהליך שטרי, על הנתבע להתחיל בהבאת הראיות.

עמדת הנתבע היתה כי לאור המידע שהתברר במהלך הדיון, נראה שלא מדובר בתביעה שטרית, שכן התיק נפתח על מלוא הסכום הרשום בשטר (500,000 ₪), אך התובע אישר במהלך עדותו כי לשיטתו, מדובר בחוב בסכום מחצית מהרשום בשיק. על כן, על התובע להגיש "כתב תביעה כמו שצריך", כדי שהנתבע יוכל להגיש כתב הגנה מסודר.

דיון והכרעה

4.         אמנם, ההלכה היא כי נטל ההוכחה בתביעה שטרית מוטל על החייב, ולא על אוחז השטר, שכן השטר יוצר חזקה לטובת האוחז בו, כי הינו אוחז כשורה וכי מגיעה לו תמורה בעד השטר (ע"א 5626/88, אהרון בן אריה נ. יוסף סופר, פ"ד מה(1)647 [1991], בעמ' 659).

5.         במקרה דנן, הצדדים אינם חלוקים על כך שמדובר היה בשיק ביטחון. הנתבע העלה טענה זו בתצהיר שצורף לבקשה להתיר לו להתגונן מפני השטר, והתובע בעדותו במהלך הדיון לא כפר בכך ולא העלה כל טענה אחרת באשר למטרתו "המקורית" של השטר, להבטיח החזר הלוואה שנתן המנוח לנתבע.

באשר לשטר ביטחון קיימת חזקה נוספת, כי התנאי שנילווה למסירת השטר התקיים, ואוחז השטר רשאי לממש את השטר (ע"א 358/80, קדש נפתלי, מושב עובדים להתישבות חקלאית נ. מושב שאר ישוב, פ"ד לז(3)830 [1983], בעמ' 833-4).

6.         עם זאת, הלכה זו נכונה כאשר מדובר באוחז כשורה בלבד, כפי שנקבע באופן ברור ברע"א 6553/97, אפרים חגאי נ. חברת עבודי חיים בע"מ, פ"ד נב(2) 345 [1998] (להלן: הלכת חגאי), בעמ' 354 (פסקה 12):

"התנאי, שלפיו אין לסחר את השיקים לצד ג', דומה במהותו לתנאי שבו ניתן שטר ביטחון, שאף הוא ניתן שלא על-מנת לסחרו והשימוש בו מותנה בתנאי מתלה של התקיימות או אי-התקיימות אירוע מסוים. על תנאים מעין אלו, אף אם אינם כתובים על גוף השטר, גובר אך ורק אוחז כשורה."

7.         בענייננו, התובע אינו אוחז כשורה בשיק שבבסיס התביעה, שכן השיק ניתן לאביו המנוח, והוא מצאו בין חפצי אביו לאחר פטירתו, והשלים בעצמו את שם הנפרע. בנסיבות אלה, הרי שהתובע לא קיבל "שטר כשהוא שלם ותקין על פי מראהו", כדרישת סעיף 28(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: הפקודה).

8.         התובע גם לא טען כי נתן תמורה בעד השיק, ולהיפך: מעדותו עלה כי לקח לעצמו את השיק (שהיה שייך כאמור למנוח), למרות שאינו היורש היחיד של עזבון אביו, ומבלי שנתן תמורה כלשהי בעבורו, וזאת כאשר נשללת החזקה לכאורה, הנזכרת בסעיף 29(א) לפקודה.

בנסיבות האמורות, כאשר התובע אינו אוחז כשורה בשטר – ומקל וחומר כאשר נוסף על כך, איננו אוחז בעד ערך – לא מתקיימת חזקה המטיבה עמו, שיש בה כדי להעביר את נטל השכנוע אל כתפי הנתבע, להוכיח כי התנאי להצגת השטר לפירעון לא התקיים, שכן הנתבע העלה טענה שבמהותה היא פגם בזכות הקניינית של התובע בשטר. ר' לעניין זה בהלכת חגאי, עמ' 356 (סוף פסקה 13 לפסק הדין):

"אם כן, נמצא כי כאשר נוצר פגם קנייני בשטר, עוברת חובת הראיה לאוחז ועליו להוכיח את כשרות אחיזתו ואין לגרוס כי על מושך, הטוען לפגם קנייני בשטר, להוכיח שהאוחז אינו אוחז כשורה. במצב זה נוצר בדיני השטרות היפוך של חובת הראיה, כאמור בסעיף 29(ב) לפקודה."

9.         מעבר לאמור, ככל שהשטר ניתן כביטחון לפירעון הלוואה חוץ בנקאית שניתנה לנתבע על ידי המנוח, חלות לכאורה הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993 (להלן: החוק). במקרה וכך הדבר, הרי שעל תובע מוטל לעמוד על תנאי סף פרוצדורלי להגשת התביעה, או הבקשה לביצוע השטר כפי שהיה במקרה דנן, וזאת בצירוף עותק חוזה ההלוואה ופירוט התנאים שנקבעו בפסקאות 1-6 בסעיף 8 לחוק.

על פי נוסח סעיף 8(א) לחוק, החובה לצרף את חוזה ההלוואה ולפרט את הנתונים הנדרשים, אינה נתונה לשיקול דעתו של התובע, אלא הינה מוחלטת. כאמור בע"א (מחוזי ת"א) 4003/07, בס ארנון נ. אברהם אריה [21.01.2009], בפסקה 17 לפסה"ד:

"המחוקק קבע למעשה, כי בטרם תיבחן תביעתו של המלווה או תידון בקשתו לביצוע שטר, עליו יהיה להציג בפני בית המשפט או בפני לשכת ההוצאה לפועל את חוזה ההלוואה, על כל פרטיו השונים".