ת"א 22735-04-16 לאון נ' שלואיפר

1.בפניי בקשת הנתבעת למתן הוראות באופן שימונה שמאי שבשכרו ישאו הצדדים באופן שווה, וכן לאשר את נוסח הפרסום לקבלת הצעות שצורף לבקשה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לרבות הטענות שהועלו בדיון מיום 19.9.17 אני מחליטה למנות שמאי מטעם בית המשפט כאשר החלטה על מינוי השמאי תישלח בנפרד . אשר להערות התובע לנוסח ההצעה והחוזה, הן מתקבלות באופן חלקי, כפי שיפורט להלן.

2.פסק הדין מיום 29.1.17 שניתן בהסכמת הצדדים קבע פירוק שיתוף בדרך של מכירה כאשר לפני המכר ימונה שמאי מוסכם – והכל כאמור בהסכמת הצדדים. עוד נקבע מפי הצדדים, בהסכמה שקיבלה תוף של פסק דין, כי בעלויות הפירוק ישאו הצדדים באופן שווה.

3.אין מקום לחזור ולהורות על פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין כפי שהתובע ביקש בתגובתו. אין ממש בטענת התובע ביחס לסיווג ההחלטה מיום 29.1.17. אומנם בהליכי פירוק שיתוף , ההלכה היא כי בית המשפט מסיים את תפקידו עם סיום הליכי הפירוק, מה שטרם קרה בענייננו. (ע"ר 183/89 וכן ע"א 613/78 ) אך הכוונה היא לאותן "פעולות עזר" שנדרשים לצורך המכירה ולא שינוי פסק הדין על ידי פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין כפי שכעת מבקש התובע.

הפניה לבית המשפט בהליכי פירוק תהיה בעניינים הקשורים וכרוכים בהליך המכירה עצמו, כפי שאכן עשתה הנתבעת כאן בבקשה דנן. אין מקום ואין כל הצדקה במקרה דנן לשינוי פסק הדין על ידי קביעה שפירוק השיתוף יהיה בחלוקה בעין.

4.יוער כי טענות התובע בדבר הסכמה אחרת לגבי דרך פירוק השיתוף בשונה מההסכמות שיקבלו תוקף של פסק דין מנוגדת לאמור בפרוטוקול מיום 29.1.17. היה ופרוטוקול הדיון ופסק הדין אינם לא משקפים נכונה את אשר הוסכם, שומה על התובע שהוא גם עו"ד במקצועו כי היה מגיש בקשה בהתאם, בסמוך לאחר מועד הדיון ופסק הדין. הדבר לא נעשה והטענות שמועלות כעת ביחס להסכמות אחרות שהושגו נטענות באופן לאקוני ללא תצהיר ואף נטענו בתגובה לבקשת הנתבעת למתן הוראות ולא בבקשה עצמאית.

5.בפסק הדין ניתן תוקף להסכמת הצדדים למנות שמאי מוסכם כאשר בהוצאותיו ישאו באופן שווה. אין לקבל את טענת התובע בדיון לפיו אינו חייב לשלם את הוצאות השמאי. התובע טען כי אין לו אימון בשמאי שהציעה הנתבעת. על כן, ימונה שמאי שזהותו תיקבע לפי שיקול דעת בית המשפט כאשר החלטה נפרדת בנדון תישלח לצדדים.

6.אשר לנוסח הפרסום וטיוטת החוזה שצורפו לבקשה: עיינתי בנוסח שהציגה הנתבעת בבקשתה ועיינתי בהערות התובע בנושא ותגובתה של הנתבעת להערות. להלן החלטתי בעניין:

לגבי ההערה לסעיף 2.1.15 להוסיף המילה "מסיגי גבול" . לא ברור היכן מבקש התובע להוסיף את המילים ובכל מקרה אין הצדקה לכך. ההערה נדחית.

אשר לטענה לגבי סעיף 5: התשלום אמור להתבצע לכונסי הנכסים בחשבון ייעודי לכך. אין מקום לתשלום נפרד לעורכי הדין. ההערה נדחית.

אשר לסעיף 6 להסכם: כתוב בנוסח המוצע שהנכס יהיה פנוי מכל אדם והדבר מספק. ההערה נדחית.

בנוגע להערות ביחס להיטל ההשבחה: היטל השבחה יחול עם מימושה בעת המכירה או עם מימוש הזכויות בפועל בשלב מאוחר יותר. יחד עם זאת, לאור הלכת רעא 3002/12 יש להוסיף בסעיף זה בסופו תנייה לפיה: "מובהר כי במקרה ויוטל חיוב בגין היטל השבחה לאחר המכירה, וזאת בעת מימוש תוכנית ו/או הוצאות היתר בניה לפי תוכנית שהיתה בתוקף לפני המכירה, כי אז במקרה האמור היטל ההשבחה יוטל על הקונה"

ההערות לגבי סעיף 8.3.1 ו- 8.3.2 מתקבלות באופן שלאחר החברה יש להוסיף "ו/או כל אחד מהמוכרים" . גם אם התובע אינו זכאי לפטור כטענת הנתבעת בתגובתה, אין למנוע ממנו אפשרות להגיש בקשה לפטור ו/או הנחה.