ת"א 22687-09-13

מבוא ותמצית הטענות

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעת שיבוב בסך 520,703 ₪, בגין סכום ששולם על ידה למבוטח אשר ביטח אצלה משאית מסוג וולוו מספר רישוי 61-148-70 בביטוח מקיף (להלן: "המשאית").

2. במהלך הסיכומים, הסכים בא כוח התובעת כי סכום התביעה אמור להיות 439,623 ₪, בשל ביטוח בחסר (עמודים 24-25 לפרוטוקול).

3. בכתב התביעה נטען כי ביום 26.09.11 בשעה 09:30 נסעה המשאית בדרך עפר לכיוון מפעל "אורון" שבנגב, כאשר הכביש היה מצוי בעיקול ושדה הראיה בו מוגבל.

   לשיטתה, לאחר העיקול עלתה המשאית על מים שהיו על הכביש והחלה להחליק לעבר רכב הנתבע 1, שבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "מיכלית המים").

   לטענת התובעת, כל ניסיונות הנהג לעצור את המשאית ולחמוק מהתאונה עלו בתוהו, והוא התנגש ברכב הנתבעים, בחלקו האחורי שמאלי, עם חלקה הימני קדמי של המשאית.

   לשיטת התובעת, לאחר התאונה נודע לנהג מטעמה כי רכב הנתבעים עסק בהרטבת דרך העפר, כי לא הוצב בדרך כל אמצעי סימון ו/או אזהרה בדבר העבודות ולפיכך יש לחייב את הנתבעים בסכום התביעה.

4. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובעת. נטען בין היתר, כי מיכלית המים נסעה בזהירות רבה כאשר לפתע נפגע מאחור על ידי המשאית, שנסעה במהירות מופרזת ולא שמרה מרחק. עוד נטען, כי בשל כך שמדובר באדמה קשה ובדרך המובילה לכיוון מפעלי נחל צין, אשר מצידיו יש דיונות חול, מורטב תוואי הדרך כמעט מידי יום על מנת למנוע החלקות ולצורך נסיעה בטוחה יותר.