ת"א 22618-12-12 עירית תל-אביב-יפו נ' אבישר

ביום 1.4.94 הגישה עיריית תל אביב (להלן: "התובעת") תביעה לגביית חוב ארנונה כנגד אליעזר אבישר (להלן: "המנוח") ובנו אורי אבישר, במסגרת תיק אזרחי 28873/94. המנוח נפטר בטרם הוגשה התביעה. המנוח החזיק בנכס ברחוב דיזנגוף 65 בתל אביב בתקופה שמיום 7/1992 ועד ליום 31.8.94. המנוח לא שילם לתובעת את חיובי הארנונה והוצאות משפט אשר הוטלו בגין הנכס במשך תקופת החזקה ועל כן נצבר חוב כלפי התובעת. משלא הוגשה בקשת רשות להתגונן, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, וביום 18.12.94 נפתח תיק הוצל"פ.

הנתבעת, אשת המנוח, היתה רשומה גם היא כמחזיקה בנכס ואולם, לא נתבעה – לא כחייבת מכוח החזקה בנכס ולא כחייבת חובות העיזבון מכוח דיני הירושה. הנתבעת היא יורשת יחידה למנוח. ביום 30.5.95 קיבלה לידיה את חלקו של המנוח בנכס אחר, ברחוב פנקס 54 בתל אביב.

בשנת 2005 פנתה הנתבעת לתובעת בבקשה להסיר רישומה כמחזיקה בנכס נשוא התובענה. לכל המאוחר, במועד זה, ידעה התובעת כי המנוח אינו בחיים וכי נפטר עוד בטרם נתבע.

ביום 19.12.12 הגישה התובעת את התובענה דנן, כנגד הנתבעת. עניינה של התובענה החוב בתיק ההוצל"פ אשר נפתח בשנת 1994 ועומד על סך של 144,721 ₪ למועד הגשת התביעה דנן.

הנתבעת לא הכחישה את עצם קיום החוב אך טענה כי התביעה התיישנה. בהסכמה, ניתנה לנתבעת הרשות להגן בטענה זו.

טענות הצדדים