הראל חברה לביטוח נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ

1.בפני תביעה ותביעה שכנגד, בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שהיו מבוטחים על ידי תובעת 1 ועל ידי הנתבעת, בתאונה שארעה בין כלי הרכב ביום 17.04.15.

2.התאונה ארעה במגע בין רכב תובעת 1 שהיה נהוג בידי תובעת 2 (להלן: "רכב התובעת" ו"נהגת רכב התובעת" בהתאמה) לדלת רכב הנתבעת (להלן: "המונית") שחנתה בצד הכביש בסמוך למדרכה. הצדדים היו חלוקים באשר לנסיבות התאונה. לטענת התובעות, נהג המונית פתח בפתאומיות את דלתהּ ופגע בדופן רכב התובעת שחלף ליד המונית. מנגד, הנתבעת טענה כי נהג המונית חנה ליד המדרכה כשדלת המונית פתוחה קמעא לקראת יציאתו מהמונית, ובשלב זה הגיח לפתע רכב התובעת, פגע בעוצמה בדלת המונית וגרם לה נזק.

3.התביעה הוגשה על סך של 103,854 ₪ לפי חוות דעת שמאית אודות נזקי רכב התובעת, ובתוספת השתתפותה העצמית של תובעת 2, דמי כינון, הוצאות בגין השכרת רכב ועלות חלקה היחסי של אגרת הרישוי השנתי. התביעה שכנגד הוגשה על סך של 9,531 ₪ לפי חוות דעת שמאית אודות נזקי המונית.

4.שני הנהגים העידו בפני בית המשפט על נסיבות התאונה, והנתבעת הצטיידה גם בעדותה של עדה נוספת אשר נסעה במונית (להלן: "הנוסעת").

5.אני מבכר את גרסתה של נהגת רכב התובעת על פני גרסת נהג המונית והנוסעת שנסעה עמו.

6.נהגת רכב התובעת העידה כי בטרם חלפה ליד המונית דלתהּ לא הייתה פתוחה. כאשר חלפה ליד המונית, היא שמעה רעש חזק, ולאחר שעצרה את הרכב הבינה כי נהג רכב המונית פתח את דלת המונית בזמן שהיא חלפה לידו. עדותה הייתה עקבית ולא נסתרה במהלך חקירתה הארוכה. עיון בתמונות הרחוב בו ארעה התאונה (תמונות 1 ו-2 שב-ת/1) מלמד כי מדובר ברחוב עם נתיב נסיעה שאינו רחב, כשהמונית שחנתה בסמוך למדרכה, הצרה עוד יותר את נתיב הנסיעה לידה בשל רחבהּ. גם ניתן לראות בתמונות כי קיים שדה ראייה גדול מכיוון נסיעת נהגת רכב התובעת, הרחוב, כאמור, הוא רחוב צר כשהתנועה בו היא דו-כיוונית, והדעת נותנת כי לוּ דלת המונית הייתה פתוחה וחוסמת את נתיב נסיעתה, נהגת רכב התובעת בוודאי הייתה מבחינה בה. מה גם שהמונית גבוהה יותר מרכב התובעת, ולוּ היא הייתה פתוחה, אין כל סיבה שנהגת רכב התובעת לא הייתה מבחינה בה. יצוין, כי לפי גרסת נהג המונית, הדלת לא נפתחה בסמוך להגעת רכב התובעת לידה, אלא היא הייתה פתוחה כ-30-20 שניות כשחלק מפרק זמן זה הוא עמד כשרגלו בחוץ כגרסתו. לוּ כך היה, ברי, כי נהגת רכב התובעת הייתה מבחינה בו. גם איני סבור כי יש להטיל ספק במהימנותה של נהגת רכב התובעת אשר טענה כי נסעה במהירות 20-30 קמ"ש. לא הובאה כל ראייה לפיה ניתן לומר כי תמונות הנזק מלמדות על מהירות גבוהה הרבה יותר, ובנסיבות אלו, גם אם נהגת רכב התובעת אכן נסעה במהירות גבוהה מעט יותר מזה שנטען על ידה, מדובר לכל היותר בהערכה מוטעית ולא במסירת מידע שאינו נכון במכוון.

7.מנגד, גרסתו של נהג המונית אינה מסתברת. כאמור, לפי טענת נהג המונית, עברו כ-30-20 שניות מאז שפתח את הדלת ועד אשר ארעה התאונה. לדבריו, הוא יצא תחילה עם רגל אחת ואחר כך שב על מנת לקחת את הטלפון שלו, ורק אז ארעה התאונה. לא זו בלבד שגרסתו כי פתח את הדלת בזווית קטנה אינה מסתדרת עם גרסתו כי הוא פתח את הדלת על מנת לצאת מהמונית, אלא שהוא אישר כי שעה שחזר למונית, לפי גרסתו, הוא לא אחז בדלת ועל כן אפשר שהיא נפתחה במלואה. גרסתו זו גם נסתרה מעדותה של הנוסעת שנסעה עמו, אשר העידה באופן נחרץ כי נהג המונית עזב את המונית רק לאחר התאונה. גם בגרסתה של הנוסעת - אשר רק במהלך חקירתה הנגדית התברר כי אין מדובר בעדה ניטראלית של ממש, שכן הינה חברתו של בנו של נהג המונית, אשר במועד האירוע הסיע אותה בחינם לביתה – עלו קשיים לא מבוטלים. לגרסתה, היא נותרה לשבת במקומה כשהיא חגורה עד לרגע בו ארעה התאונה, למרות שכבר כ-30-20 שניות קודם לכן, נהג המונית דומם את המונית ופתח את דלתהּ על מנת לצאת ולסייע בידה להעלות את חפציה לביתה. לא היה בידה כל הסבר מניח את הדעת מדוע היא נותרה לשבת ולא יצאה עם חניית המונית. אם יש ממש בגרסתה כי הייתה עסוקה בשיחת טלפון, הרי שאין ממש בעדותה כי הבחינה בפעולותיו של נהג המונית ובפתיחת הדלת על ידו. יצוין גם, כי בניגוד לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו, התמונות (שב-ת/1 ובפרט תמונה 2) מלמדות בעליל, כי במידה ודלת המונית פתוחה, רכב הנוסע בנתיב יפגע בהכרח בדלת, ואין כל בסיס לטענה כי רכב התובעת סטה אל עבר המונית ונצמד אליה ואך בשל כך ארעה התאונה.

8.גם עיון בתמונות הנזק של רכב התובעת (שהוגשו במסגרת ת/1) מלמד כי רכב התובעת לא נפגע בחזיתו, והפגיעה הראשונה הייתה מעל הגלגל הימני ועל פניו גם ניתן לזהות את מקום החריצה של הדלת. עובדה זו תומכת בגרסת נהגת רכב התובעת כי נהג המונית פתח את הדלת רק בשעה שהיא עברה לידו. העובדה כי מחוות הדעת עולה שמכסה המנוע של רכב התובעת ניזוק וכך גם הפנס הימני קדמי, אין בה ללמד על פגיעה בחזית הרכב, שכן כפי שעולה מהתמונות הפגיעה מהצד גרמה גם לפגיעות אלו. מנגד, איני סבור כי ניתן ללמוד מתמונות המונית (אלו שהוגשו במסגרת ת/1 ואלו שהוגשו במסגרת נ/1), כי הנזק ארע שעה שרכב התובעת פגע בדלת המונית שהייתה פתוחה. בניגוד לדברי ב"כ הנתבעת, אין ניכר בתמונות כי פח הדלת נדחף כלפי חוץ, אלא שהוא נדחף לכיוון המונית עצמה, דבר שיכול לתמוך דווקא בגרסת נהגת רכב התובעת.