ת"א 22527-03-17

להלן ניתנת הצעת בית המשפט לפשרה בתיק זה. הצעת בית המשפט ניתנת על מנת לקדם את ההליך ובכלל זאת גם לחסוך לצדדים את הצורך להתייצב לדיון. הצעת בית המשפט לפשרה הוכנה בהתאם לחומר שהוגש לתיק בית המשפט בשלב מקדמי זה, ומובן כי אין היא מחייבת וכך גם אין בה כדי להביע דעה ביחס לתוצאות הדיון לגופו.

התובעת, ילידת 1946, נפגעה לפי טענתה בעת שביקשה לעלות ולצעוד על מדרכה המיועדת להולכי רגל, נתקלה רגלה באבני מדרכה משתלבות בולטות ממפלס הגובה האחיד של שפת המדרכה, רעועות ולא מקובעות, אשר תזוזתן יצרו מכשול מסוכן לתובעת אשר כתוצאה מכך נפלה ארצה בעוצמה ונחבלה.

התובעת טוענת כי לנתבעת אחריות לפגיעתה, נוכח המחדל אשר גרם לנפילתה.

כנספח לכתב התביעה, צירפה התובעת תצלומים של המקום בו לפי הנטען התהלכה ונפלה כתוצאה ממכשול.

הנתבעת מכחישה את נסיבות המקרה הנטען. לעמדת הנתבעת, התובעת לא הציגה כל ראיה התומכת בגרסתה לגבי אופן קרות התאונה.

לטענתה, לא ניתן להניח את הרגל על המדרכה ובו זמנית להיתקל בהפרשי הגבהים זאת הואיל והרווח בין שפת המדרכה ובין הפרש הגבהים הינו צר מדיי. כך גם הפרש הגבהים בין שפת המדרכה לבין הריצוף אינו מהווה פער שיש בו כדי להוות מפגע.

באשר לתמונות שצורפו טוענת הנתבעת כי המרצפות המשתלבות שהוצאו ממקומן באחת התמונות והונחו על פני המדרכה אינן מהוות את המפגע הנטען וכי ההוצאה הינה מכוונת אשר לא ברור למה נועדה.

עוד טוענת הנתבעת, כי אם נפגעה התובעת אזי הדבר נבע מחוסר זהירותה כתוצאה מהיתקלות באי התנועה עצמו.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים לעניין שאלת האחריות, ובהתחשב במסמכים שהוצגו על ידי הצדדים, אני מציע כי הסדר הפשרה יחושב לפי 75% משיעור הנזק המוערך, וזאת בשים לב למחלוקות הקיימות בין הצדדים הן לנסיבות התאונה, הן לגבי שאלת האחריות והן לגבי נושא קיומו של אשם תורם.