ת"א 22518-06-11 אלפסי נ' הבניין ברח' צביה יצחק 800 ירוש

תביעה עקב נזקי נזילות.

1.התובע הוא בעלים של חנות-משרד.

הנתבעת היא נציגות של בניין מגורים הנמצא מעל החנות.

לעניין זה יצוין כי הבניין כולל ארבע כניסות מגורים של 8 דירות כל אחת ושתי קומות חנויות ומשרדים וכי הנתבעת טענה שהיא הנציגות של דיירי כניסה ב' בלבד.

2.התביעה הוגשה לצו עשה לתיקון ליקויים שפורטו בחוות דעת שבכתב התביעה.

בנוסף עתר התובע בכתב התביעה לפיצויים בסך 30,000 ₪ בגין פגיעה קניינית, טרחה, טרדה, עוגמת נפש והוצאות מומחים.

3.אין מחלוקת שהליקויים תוקנו בחודש 12.11 בעלות של 8,500 ₪ על חשבון הנתבעת וזאת לשביעות רצון התובע.

מכאן שכל שיש לדון הוא בשאלת אחריות הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים.

4.דין התביעה לפיצוי כספי להידחות.

כפי שנקבע בהחלטתי מיום 11.02.14, כתב התביעה לא תוקן.

מכאן שיש לבחון את הסעדים והעילות שנטענו בכתב התביעה.

5.עם זאת אף לאחר שבחנתי הראיות שהוגשו ומבלי צורך לדון בשאלת הרחבת החזית, הגעתי לכלל מסקנה לפיה התובע לא הוכיח את נזקיו.

ראשית, התובע לא העיד כל עד זולתו בדבר הנזקים שנגרמו לו.

שנית, התובע בחר שלא להעיד את המומחה מטעמו ולא הוכיח שהנזקים הנטענים נגרמו עקב מחדליה הנתבעת.

שלישית, התובע לא צירף כל ראייה התומכת בטענותיו.

כך למשל, לא צורפה כל קבלה על הוצאה ולא הוצגה כל תמונה לעניין ביצוע העבודות שפורטו בתצהיר ולעניין הנזקים.

רביעית, התובע לא העיד את שוכר הנכס ולא הוכיח טענותיו שהחנות לא הייתה ראויה להשכרה כנטען בסעיף 3 ה' לתצהירו. לא הוגשו גם כל דוחות לרשויות המס שהיה בהם כדי לתמוך בנזק הנטען.

חמישית, במהלך הדיון התברר כי יעוד הנכס שונה ממשרד הסעות לחנות ומספרה לכלבים ולא הוכח כי הצורך בעבודות הנטענות לא נבע עקב שינוי היעוד.

שישית, אין מחלוקת שחלק מהנזילה נבעה מנזילה מדירה פרטית ולא מרכוש משותף וכי הנתבעת אינה אחראית בגין אותה נזילה (ראו: סעיף 1 לתגובת התובע מיום 11.02.14).