ת"א 22513-03-12 סימן טוב ואח' נ' מרקוביץ ואח'

הגב' רמה סימן טוב, ילידת 2.2.46, אשר עבדה כעובדת מעבדה רפואית בטכניון (להלן: "התובעת"), נפצעה בתאונת דרכים ביום 7.1.12. מדובר בתאונה קשה, בה נהרגה נוסעת אחרת ברכב, שהיתה חברתה של התובעת, ונפצע בנה של התובעת – התובע מס' 2.

התובעת אושפזה בבי"ח "רמב"ם" בחיפה למשך 11 יום, היות וסבלה ממשברים בצלעות, בעצם החזה וכן בחוליה 1L.

התובעת התלוננה ומתלוננת על מצב גופני ונפשי קשה עקב החבלה בחזה, כמתואר בפרוטוקול הדיון מיום 14.7.13.

לתובעת לא נפסקו לה אחוזי נכות בגין השבר בעצם החזה, אך נפסקו לה 7.4% נכות אורטופדית משוקללת ע"י ד"ר גליקמן בגין השבר בחוליה, והגבלה בתנועות.

יש לציין כי ד"ר סימנסקי מומחה לכירוגית בית חזה ,מצא כי אכן קיימת הגבלה בתפקודי הריאות, אך גם מצא לנכון לציין כי התובעת מעשנת אקטיבית וסובלת מהיצרות מסתם מיטרלי על רקע מחלה ראומטית. באשר לתלונותיה של התובעת על קוצר הנשימה, כתב ד"ר סימנסקי כי ניתן לשפר את מבנה שרירי בית החזה ותלונותיה ע"י פיזיותרפיה ושיקום נשימה, אך לתלונות אלו אין לייחס חשיבות לצמיתות.

יש לציין כי ד"ר קליגמן לא מצא לנכון להמליץ על מינוי נוירולוג, כאשר סבר כי התלונות אינן שייכות לתאונה.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים הוא מהו הפיצוי המגיע לתובעת, אם מגיע לה, בגין הפסדי שכר בעבר. יש לציין כי לתחשיב הנזק של התובעת לא צורפו תלושי שכר לאחר התאונה אלא רק לפני התאונה.

ב"כ התובעת מבקש לקבוע כי אחוזי הנכות יהיו לא פחות מ- 10% וזאת נוכח מצבה הקשה של התובעת, כפי שתארה בפני בית המשפט בישיבות השונות, שכן לא רק חבלה גופנית פקדה אותה אלא גם שבר נפשי קשה, במיוחד עקב אובדן חברתה בתאונה, וכל חייה השתנו כפי שמפורט בדו"ח העובדת הסוציאלית.

התובעת למעשה חדלה מלתפקד עד פרישתה לגמלאות כעבור כשנה מיום התאונה.