ת"א 22510-03-13 ניר נ' א. ב. ניהול חופים בע"מ ואח'

1.ביום 8.9.14 הוגשה בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה.

נטען כי ביום 21.10.13, קבע ביהמ"ש כי לאור פסק דין בהליך מקביל שהתנהל בין הצדדים בת"א 22510-03-13 (כב' השופט י.קורן), מתייתר הצורך בתביעתם של רכיבי התביעה למעט רכיב דמי שכירות.

המבקשת טוענת כי פעלה בהתאם להוראות בית המשפט ותיקנה את כתב התביעה (כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 19/11/13), אלא שבקשתה לפסיקתא בהליך המקביל נדחתה, לאחר שנקבע כי כוללת תשלומים אשר החיוב בהם מאוחר למועד מתן פסק הדין.

מכאן מתבקש תיקון התביעה פעם נוספת על מנת לכלול בכתב התביעה את רכיבי התביעה המקוריים.

2.בתגובת הנתבעים 2-3 נטען, כי יש לדחות את הבקשה לאחר שהוגשה ללא תצהיר ונשענת על עובדות שאינן נכונות;

כי העילות המפורטות בבקשה, אינן מקימות למבקשת סעד של תיקון כתב התביעה, שכן לא הוגשה בקשה לפיצול סעדים ולא צורף פירוט התיקון המבוקש;

כי ההוצאות בגין הבקשה הראשונה לתיקון כתב התביעה בסך 1,000 ₪ לא שולמו;

כי החלטת כב' השופט י.קורן בתיק האחר לא נבחנה על ידי ערכאת ערעור ולא על ידי בית משפט זה ועל כן לא יכולה להוות בסיס לתיקון כתב התביעה;

3.בתשובתה לתגובה טענה המבקשת כי יש לדחות את התגובה משזו הוגשה מטעם כל הנתבעים באמצעות עו"ד רן כהן המייצג את הנתבע 4 בלבד;

כי התגובה אינה נתמכת בתצהיר וההתנגדות לתיקון אינה בתום לב. ב"כ הנתבע 4 נכח בישיבות בית המשפט והיה עד להשתלשלות העניינים, גם אם זו לא מתועדת בפרוטוקול;

עניינו של התיקון המבוקש הינו בהוספת רכיבי התביעה בגין מיסי עירייה, לא הוספו מסמכים נוספים פרט לדו"ח עירייה בין שני עמודים המפרט את תשלומי המיסים והמצוי בידי הנתבעים.

4.הנתבעים 2-4 אף עתרו להארכת המועד להגשת תצהירי העדות הראשית מטעמם, עד לאחר מתן החלטה בבקשה לתיקון כתב התביעה. המשיבה טענה מנגד כי אין בבקשה לתיקון כתב התביעה עילה להארכת המועד להגשת תצהירי הראיות.

8.לאחר שעיינתי בטענות בעלי הדין, אני סבורה כי יש לאפשר למבקשת את התיקון המבוקש.

מלכתחילה, נכללו רכיבי התביעה בכתב התביעה המקורי.

כתב התביעה תוקן לאור הערות ביהמ"ש ופסק הדין בהליך המקביל.