ת"א 22464-06-13 גולדרייך ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

1. מדובר בתביעה כספית בגין נזקי שריפה שפרצה מסאונה שביחידת דיור של התובעים, אותה הם משכירים לפרקי זמן קצרים לשוכרים שונים. האש פרצה במהלך אחת מתקופות ההשכרה הנ"ל.

2. נטען שמערכת הסאונה נרכשה מנתבע 3 שאף התקין אותה 3, וכי הנתבעת 4 הנה חברה שרכשה פעילותו הכלכלית ושהוא בעליה, ולכן באה בנעליו גם במה שקשור לחבויותיו. הנתבעת 1 היא מבטחת אותה יחידת דיור, והנתבעת 2 סוכנות הביטוח. הנתבעת 1 התכחשה לחבות הבטוחית מן הטעם שהתברר לה רק לאחר מעשה שבפועל מדובר בשימוש באותה יחידה כצימר, היינו השכרת נופש לתקופות קצרות, ומה שנמסר לה באמצעות הסוכנות עובר לכריתת חוזה הביטוח, הנו שמדובר בשכירות רגילה לדיירי משנה (מדובר ביחידה הצמודה לבית מגורי התובעים). הביטוח הנדרש אפוא הנו ביטוח יחידה לשימוש עסקי כנהוג לגבי צימרים (שעלותו גבוהה יותר), ואין כיסוי בפוליסה שנרכשה שהנו ביטוח דירה רגיל . הנתבעת 1 אף הגישה תביעה שכנגד להשבת תשלום ראשוני בסך 50,000 ₪ שלמה בטרם נודעו לה העובדות לאשורן. שנוי במחלוקת בין הצדדים מה הוצג לסוכנות הביטוח ומה היה עליה לדעת.

הנתבעות 1-2 אף שיגרו הודעת צד שלישי לנתבעים 3-4.

3. בתיק קוים הליך גישור והליכי ביניים שכללו גם בקשות לסילוק על הסף.

4. ב 9.4.14 ניתנה הנחיה להגשת תצהירים. התובעים נזקקו לארכות חוזרות גם לאור הליך הגישור, אך גם לאחר שלא צלח, ובסופו של יום הוגשו התצהירים ב 31.3.15. גם הנתבעים נזקקו לארכות והגישו תצהיריהם סימולטאנית ביום האחרון שאושר לשם כך – 10.9.15.

5. בישיבת 12.11.15 נמחקה בהסכמה צד ג' 2, היא נתבעת 4 , מן ההודעה לצד שלישי ששלחו הנתבעות 1-2. זאת בשים לב לעובדה שאין חולק כי המתקן נרכש מן הנתבע 3 אישית, ולא ממנה, בטרם הקמת נתבעת 4. ניתנה החלטה כי ככל שלא תינתן הודעה אחרת ייחשב הדבר כהסכמה של התובעים למחוק את הנתבעת 4. הוצהר שהנתבע 3 לא יטען (ככל שיש חבות) כי החבות היא של נתבעת 4 ולא שלו.

6. באותה ישיבה עלתה אפשרות שיתבקש צירופה של השוכרת שבתקופת שכירותה פרצה השריפה. במקביל נתנו הצדדים כולם הסכמה למינוי מומחה, לאור המחלוקת בין המומחים בתחום השריפות שהגישו חוו"ד מטעם התובעים (מר סלוצקי – שחוות דעתו טענה לכשל בסאונה עצמה) ומטעם הנתבעים 3-4 (מר היינה – שטען שמדובר בכשל בשימוש בחוות דעתו שהוגשה אף היא ב 10.9.15 יחד עם תצהירי נתבעים 3-4). חרף השלב הלא מוקדם ניתנה אפשרות, כעניין שבזכות , לכל הצדדים , לעשות לתיקון כתבי הטענות בתוך 30 יום על דרך צירוף השוכרת. הודעתי שלא אתיר תיקון כזה בהמשך הדרך , גם לא מכוח תק' 136 (ככל שיחפוץ בו אחד הצדדים מכוח חוו"ד מומחה ביהמ"ש כאשר תינתן), שכן האפשרות לכך ניתנה כעת, ומשניתנה – לא יתאפשר לסרבל התיק ולפתוח אותו מחדש בשלב מאוחר עוד יותר בהמשך. בנסיבות אלה גם עוכב בשלב זה מינוי מומחה ביהמ"ש כדי לראות אם יצורף צד חדש. חרף העיכוב - ברור שזו הקטנה שברעות ואף אפשרות גרועה פחות לצדדים ובפן הסרבול הדיוני - מאפשרות לפיה ימונה מומחה ,ורק לאחר שתינתן חוות דעתו יצורף צד שיטען כי כל שנעשה אינו מחייב אותו.

מונחת בפני כעת בקשה לתיקון התביעה. חלק ממנה אינו אלא בקשה לתיקון שכבר הותר כאמור : מחיקת הנתבעת 4 וצירוף השוכרת. אולם מבוקש לצרף בנוסף שני אנשים פרטיים נוספים, שכן לטענת התובעים , התברר לאחרונה שהרישום של הנתבע 3 כבעל העסק ממנו נרכשה הסאונה אינו אלא פיקטיבי, ולמעשה הבעלים בפועל הנם אבי כהן ומאיה כהן (שניהם נתנו תצהירים לנתבעים 3-4, אם כי תצהירו של מר כהן שצוין שהיה אמור להיות מצורף נשמט כנראה, ואינו סרוק ).

לתימוכין – צורף דו"ח חקירה מ 8.12.15 עם תמלול שיחה עם גב' כהן בה היא מאשרת שהיא ובעלה בעלי העסק ומנהליו, כי הם קיימים כבר 17 שנה. בהמשך השיחה יש גם התייחסות למקרה נשוא התביעה, בלשון "התקנו לו (לתובע – י.פ) את הסאונה".