ת"א 22457-10-12 רביב נ' חב' הניהול של נופי גילה 1998 בע"מ

מונחת לפניי תביעה כספית-חוזית.

התביעה הוגשה תחילה בהליך סדר דין מקוצר בעתירה של התובע לחייב את הנתבעת להשיב לו את כספי הפיקדון שהפקידו הוריו המנוחים בידי הנתבעת, בעת שעברו להתגורר בבית הדיור המוגן שבבעלותה (להלן: "הפיקדון"). התובע העמיד את תביעתו על סך של 714,000 ₪. אולם, עם הגשת הבקשה למתן רשות להתגונן, הפקידה הנתבעת בקופת בית המשפט סך של 542,531 ₪, אשר לטענת הנתבעת סכום זה אינו שנוי במחלוקת. בהתאם להחלטה מיום 3.1.2013 (כב' הרשם הבכיר ניר נחשון) הועבר הסכום האמור לתובע.

ההליך שלפנינו, אם כן, הוא בגין יתרת הסכום בסך 171,469 ₪.

העובדות הצריכות לעניין

התובע הוא יורשם היחיד של הוריו המנוחים בהתאם לצווי ירושה מיום 22.5.2006 ומיום 17.7.2011. הנתבעת היא חברה שמנהלת ומפעילה את בית הדיור המוגן "נופי גילה" (להלן: "הדיור המוגן") בירושלים.

עובר למעברם של הורי התובע לדיור המוגן, חתמו הורי התובע והנתבעת ביום 12.2.1999, על זיכרון דברים שמסדיר, בין השאר ובעיקר, את התנאים הכספיים הכרוכים במעבר האמור, בכלל זה, גובה דמי הרישום, גובה הפיקדון שהיה על הורי התובע להפקיד אצל הנתבעת ותשלומו וכן שיעור הניכוי השנתי מסך הפיקדון בגין פחת (להלן: "זיכרון הדברים" או "המסמך").