ת"א 22321-03-13 איש נ' עירית קרית אתא ואח'

עסקינן בתביעה לנזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, ביום 22.8.2011 עת נתקל בתמרור שהוצב באופן מסוכן על המדרכה, סמוך לתחנת הדלק סונול בקרית אתא.

אין טענה לנכות עקב התאונה.

הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד- 1984, לאחר שהתובע הגיש תצהיר לעניין נסיבות אירוע התאונה והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

לעניין נסיבות התאונה, הצהיר התובע כי הלך בשעת לילה על מדרכה בסמוך לתחנת הדלק סונול בקרית אתא וראשו נפגע כתוצאה מתמרור שהוצב על המדרכה, ע"י הנתבעות, בצורה רשלנית כשהוא עקום, מכופף ומסכן את הולכי הרגל.

לתצהיר צורפו תמונות של התמרור.

התובע טען שהאירוע התרחש במקום שלעירייה/הנתבעת 1 הייתה שליטה מלאה עליו ובו ביצעה הנתבעת 2 עבודות וכי הנתבעות התרשלו בתחזוקה תקינה, לא דאגו למעבר בטוח או חלופי לעוברים ושבים במקום, לא גידרו או סימנו את המפגע ולא דאגו לסילוקו. מדובר בתמרור המהווה דבר מסוכן כמשמעו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין, ועל כן יש להעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעות להוכיח שלא התרשלו.

התובע טען שאין לייחס לו אשם תורם, שכן מדובר בתאונה שהייתה בלתי נמנעת אשר אירעה במקום המיועד למעבר הולכי רגל, בשעות הלילה ומבלי שהייתה במקום תאורה מספקת ולכן לא ניתן היה להבחין בתמרור.

מהמסמכים הרפואיים שהוגשו עולה כי לאחר התאונה, פנה התובע לטיפול רפואי והפצע שנגרם במצח מצד ימין, עקב היתקלותו בתמרור, הודבק. בסיכום הרפואי של מרכז רפואי רמב"ם מיום התאונה נכתב "נחבל בראש. היו 3 הקאות ללא איבוד הכרה". התובע עבר בדיקות רפואיות שלא העידו על ממצא נוסף מלבד הפצע והוא שוחרר לביתו, עם המלצה לטיפול במשככי כאבים ומעקב רפואי.

התובע טען כי לאחר התאונה נעדר משירותו הצבאי והיה מרותק למיטה לאור הפגיעה הקשה בראשו שגרמה לו להקאות וכאבי ראש עזים. כן טען כי נותרה אצלו צלקת מכערת בפניו, במקום הנראה לעין מה שגורם לו מבוכה ואי נוחות. בגין ראש הנזק של כאב וסבל ביקש התובע לפסוק לו פיצויים בסך 45,000 ₪.

הנתבעות הכחישו את עצם קרות התאונה ואת הקשר הסיבתי בין הפגיעה והתלונות הנטענות לתאונה והכחישו את אחריותן הנזיקית בגין האירוע. לטענתן, יש להטיל את האחריות הבלעדית לאירוע על התובע, שלא נתן את דעתו לדרך ולא הבחין בתמרור.