חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 22176-08-14 מ. נ' המרכז הרפואי העמק ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
22176-08-14
3.3.2017
בפני השופט בכיר:
ד''ר מנחם (מריו) קליין

- נגד -
תובע/המשיב:
מ. מ.
 נתבעים/המבקשים:
1. המרכז הרפואי העמק
2. שירותי בריאות כללית
החלטה


רקע וטענות הצדדים

בפני תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית.

התובע, יליד 1980, עובד בניין, נפל ביום 22.1.12 בביתו, ופנה לקבל טיפול בבי"ח הנתבע. לטענתו, כתוצאה מטיפול כושל ורשלני מצד צוות בית החולים, נותר עם נכויות רפואיות משמעותיות בשיעור של 20% בגין שבר ביד + 10% בגין פגיעה עצבית.

ההגנה כופרת בחבות ואף צרפה חו"ד מטעמה ממנה עולה כי הטיפול שניתן היה מקצועי וראוי, ולא קיימת כל נכות כתוצאה מהטיפול הספציפי.

הצדדים הגישו תחשיבי נזק ובית המשפט הציע הצעה המשקללת סיכויים וסיכונים בתיק, נכון לשלב זה של הדיון.

התובע הסכים להצעה אך הנתבעים סירבו לכך.

ביום 22.2.17 ביקש ב"כ הנתבעים המלומד שביהמ"ש ימנה מומחה מטעמו שיבדוק את שאלת האחריות והנכויות.

בתגובתו מיום 26.2.17 התנגד ב"כ התובע המלומד לבקשה, מאחר ולשיטתו ידוע כי אין ממנים מומחה מטעם בית משפט בתיקי רשלנות רפואית.

ב"כ המבקשים הגיש תשובה לתגובה ביום 27.2.17 וציין כי לא ידוע לו על נוהג שכזה, מתוך שיקולי יעילות, על ביהמ"ש להיעתר לבקשה.

 

דיון והכרעה

ב"כ הצדדים חלוקים בשאלה האם יש לשאוף ולאמץ את הגישה הנקוטה בתביעות חבות רגילות בהן כשקיימת מחלוקת בין מומחים הרפואיים של הצדדים ממנים מומחה מטעם בית המשפט כדבר שבשגרה כטענת ההגנה או שיש להעדיף הגישה האומרת כי בתביעות רשלנות רפואית יש ליתן אפשרות לצדדים להציג כל אחד חוות דעת מטעמו, לעמוד עליה ולחקור את המומחה מהצד שכנגד, בצורה המגשימה בצורה מיטבית את הרציונל העומד בבסיס שיטת המשפט האדברסרי הנהוגה בארץ ובכך למנוע עיוות דין, כטענת התביעה.

בע"א 4330/07 מוזס אוריאל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (5.3.09), פותח כב' השופט א' רובינשטיין בהערה בעמ' 20כדלקמן:

 

"אפתח בהערה, כי תיק זה מדגים באופן שכמעט אין למעלה הימנו את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים. מבלי לפגוע באיש, אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים, כי תוכן חוות הדעת קשור במזמין. בולט הפער בין חוות הדעת ש"במקרה" באו מטעם צד אחד, והתומכות בגישתו, אל מול אלה ש"במקרה" באו מטעם צד אחר והתומכות בגישתו. ועוד, האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש להתייחסותם הקוטבית של מומחים רפואיים לפרקטיקות במחלקות ליולדות? האם וכיצד ניתן מניה וביה להידרש לכך שאף האבחנה באשר למחלה ממנה סובל המשיב אינה מוסכמת בין המומחים, מומחה המשיב מגדירה כדיפלגיה ספסטית ואילו מומחה המערערת מגדירה כפרפלגיה ספסטית? האם ניתן מניה וביה – בשכל הישר הפשוט והבהיר – לקבל שרופא אחד ישקיף על המשיב, רחמנא ליצלן, כמעט כשבר כלי, ואילו האחר יציג אותו כאדם מן היישוב הכשיר לעבודה במידה רבה מאד?"

 

ובהמשך מציין השופט רובינשטיין בעמ' 21 לפס"ד :

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>