ת"א 22167-05-13 גרינשפן נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

לפני בקשה של התובעת (להלן: "המבקשת"), למינוי מומחה רפואי בתחום כלי-דם, על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומה ושיעורה של נכות בתחום, בעקבות תאונת הדרכים בה נפגעה.

רקע עובדתי

1. בהתאם לנטען בכתב התביעה, המבקשת, ילידת 08.08.1967, נפגעה ביום 14.09.2011 בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). לכתב התביעה, צרפה המבקשת בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה וכירורגית כלי-דם. הנתבעת (להלן: "המשיבה") התנגדה לבקשה. בהחלטות, שניתנו על ידי, מיום 09.02.2014 ומיום 11.02.2014 קיבלתי הבקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.

    

2. לאחר קבלת חוות דעתו של ד"ר אורן, בה קבע כי למבקשת נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% בתחום האורתופדיה, שיגרה ב"כ המבקשת שאלות הבהרה למומחה, אשר נוסחו בהתאם להסכמת הצדדים. לטענת המשיבה, צרפה המבקשת לשאלות גם את הבקשה למינוי מומחים, שם עתרה כאמור, למינוי מומחים בתחום האורתופדיה ובתחום כירורגית כלי-דם.

    

3. בעקבות צירוף הבקשה למינוי מומחים, לשאלות ההבהרה ששוגרו למומחה, ביקשה המשיבה לפסול את שאלות ההבהרה ואת תשובותיו של ד"ר אורן לשאלות ההבהרה. לטעמה, היה בצירוף הבקשה למינוי מומחים, כדי להשפיע על דעת המומחה וכדי להוביל להמלצתו על מינוי מומחה בתחום כירורגיית כלי-הדם. בהחלטתי מיום 02.10.2014, דחיתי הבקשה לפסילת שאלות ותשובות ההבהרה וקבעתי כי אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין.

    

4. כעת עותרת המבקשת להורות על מינויו של מומחה בתחום כירורגיית כלי הדם, לאור המלצתו של ד"ר אורן. מכאן הבקשה שלפני.

    

   טענות הצדדים