ת"א 22139-06-12 חיזגילוב נ' מדינת ישראל ואח'

לפניי בקשה לפסילת חוות דעתו של ד"ר דניאל לוין, מומחה בתחום האורתופדי, אשר מונה על ידי בית המשפט, בהתאם לבקשה מוסכמת שכללה הודעה על זהותו שהוגשה על ידי הצדדים. לחילופין, הבקשה היא למינוי מומחה נוסף בתחום האורתופדי ולחילופי חילופין בקשה לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו.

1. עניינה של התובענה נשוא הליך זה, בנזקים, אשר אירעו בהתאם לנטען, כתוצאה מניתוח רשלני וכושל להחלפת משתל מפרק ירך שעברה התובעת, ילידת 1959, בשנת 2007 בבית החולים ע"ש הלל יפה ואיחור באבחון הנזק הנוירולוגי שנגרם לה בעקבותיו.

    

2. מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של פרופ' דוד מנדס, מטעם נתבעת 1 הוגשה חוות דעתו של ד"ר ישראלי אמנון, מטעם נתבעת 2 הוגשה חוות דעתו של פרופ' סלעי. ביום 26.01.2014 קיבל כב' סגן הנשיאה, השופט יחזקאל הראל, את בקשתם המוסכמת של הצדדים למינויו של ד"ר לוין, מנהל שירות כירורגיה של מפרק הירך בבית החולים רמב"ם, כמומחה מטעם בית המשפט.

    

3. בהתאם לנטען בבקשה, רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה, הסתבר לבא כוח התובעת כי המומחה, אשר מונה כאמור בהסכמת הצדדים, מועסק בבית החולים "רמב"ם", הינו עובד מדינה המועסק על ידי נתבעת 1. בנסיבות אלו, הוגשה הבקשה. במסגרת הבקשה הפנה בא כוח המבקשת לפסיקה ולהלכה ולפיה מן המפורסמות, כי מומחה מטעם בית המשפט מהווה "זרועו הארוכה" של בית המשפט וכי תפקידו לסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת תוך שמירה על האובייקטיביות והניטרליות, באופן בו הצדק לא רק ייעשה אלא אף יראה. זאת ועוד, נטען כי מקום בו יש חשש לפגיעה בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של בעל דין, על בית המשפט לפסול את חוות הדעת גם לאחר שניתנה ובנסיבות כפי שפורטו. בא כוח המבקשת, הפנה במיוחד לכך כי בין המומחים מתקיימים יחסי קרבה מקצועית העשויה לפגום, אף אם למראית עין, בתחושה של האובייקטיביות הנדרשת כאמור.

    

   בא כוח המבקשת הפנה לכך כי קודם למינוי המוסכם, מינה כב' סגן הנשיאה, השופט הראל, את פרופ' סודרי וכי לאחר קבלת הודעת נתבעת 1 כי הוא מועסק על ידה, בוטל המינוי. לטענת בא כוח המבקשת, שגה כאשר חשב שבית החולים רמב"ם שייך לקופת חולים כללית ולא לנתבעת 1.

    

4. בא כוח נתבעת 1 התנגד לבקשה והפנה להודעה המוסכמת מטעם הצדדים, בה צוין באופן מפורש כי ד"ר לוין עובד בבית החולים רמב"ם, לרבות הפנייה לפרטי ההתקשרות עם המומחה וכן כתובת הדואר האלקטרוני, וממנה עולה כי המדובר בגוף השייך למדינת ישראל. עוד, בעניין זה הפנה בא כוח נתבעת 1 להחלטת כב' סגן הנשיאה, בתגובה להודעת נתבעת 1 כי פרופ' סודרי, אשר מונה על ידי בית המשפט בתחילה, היה מעורב בהליכים נשוא התובענה בבית החולים ע"ש הלל יפה, כי כב' השופט הראל סבר שפרופ' סודרי עובד בבית החולים רמב"ם. היינו, מכך עלה כי אין בכך מניעה למינויו כמומחה מטעם בית המשפט בהליך זה.

    

5. לטענת נתבעת 1, רק לאחר שהתקבלה חוות הדעת, בה נקבע כי הטיפול שניתן על ידי נתבעת 2 וכי הבירור הטרום ניתוחי והניתוח שבוצע בבית החולים ע"ש הילל יפה, היה מקצועי וללא רשלנות, הוגשה הבקשה לפסילת חוות הדעת. לעניין זה נטען גם, כי הטענות המפורטות בבקשה, נטענו בעלמא ומבלי שנתמכו בתצהיר כמתחייב בתקנה 241(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.