ת"א 22132-12-15 מועצה איזורית חוף השרון נ' חברת קולחי השרון בע"מ

בפני בקשת הנתבעת (להלן: "המבקשת") לתיקון כתב ההגנה.

התובעת (להלן: "המשיבה") הגישה כנגד המבקשת תביעה כספית לתשלום סך של 4,802,223 ₪. על פי הנטען בכתב התביעה, המבקשת מחזיקה בפועל בנכס המצוי בתחום שיפוטה של המשיבה ומכוח החזקתה הוטלו עליה חיובי ארנונה במהלך השנים, אשר חלקם נובעים מהסכמי פשרה בין הצדדים. לטענת המשיבה, המבקשת מסרבת לשלם את חובותיה על אף שאין מחלוקת לגבי חבותה בהם.

במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה שהתקיימה ביום 21.3.16 עתרה המבקשת לתקן את כתב ההגנה ולהוסיף טענה לפיה התגבש הסכם בינה לבין גזבר המשיבה באשר לריביות שנתבעו. בהחלטה שניתנה בישיבה הנ"ל, אפשרתי למבקשת לתקן את כתב ההגנה וביום 10.4.16 הוגש כתב הגנה מתוקן.

במסגרת ישיבת קדם המשפט השנייה שהתקיימה ביום 19.7.16 העלתה המבקשת טענות חדשות ביחס לחובות, בין היתר בנוגע להתיישנות חלק מהחוב ולהפחתת 25% מסכום החוב. ניתנה למבקשת האפשרות להגיש בקשה נוספת לתקן את כתב ההגנה וכך עשתה.

לטענת המבקשת יש לאפשר לה לתקן את כתב ההגנה בשתי טענות; הראשונה, התיישנות חלק משמעותי מהחוב מאחר והמשיבה אינה רשאית לתבוע חוב מלפני יום 20.12.08. השנייה, הפחתת 25% מסכום התביעה הואיל ובבעלות המשיבה 25% ממניות המבקשת.

המבקשת טוענת כי לתיקון חשיבות רבה בעיצוב המחלוקת בין הצדדים; כי הבקשה מוגשת בשלב יחסית מוקדם של ההליך, בטרם החל שלב ההוכחות; כי הסעד המבוקש בתביעה עשוי להביא להפסקת פעילותה של המבקשת או לכל הפחות לצמצום היקפה, באופן שיעמיד בסיכון את היקף טיהור המים ואספקתם לכל תושבי אזור הטיהור, ובכך יש להוביל להשפעות ציבוריות אקוטיות לכלל התושבים, העסקים והחקלאים באזור, הואיל והיא חברה בעלת דואליות נורמטיבית. המבקשת טוענת כי אין לראותה כגוף עסקי רגיל אלא כגוף סטטוטורי המספק מצרך בעל אופי ציבורי מובהק ועל הפגיעה האפשרית בטיהור הקולחים להוות שיקול נוסף ומשמעותי לאפשר את תיקון כתב ההגנה, וכן מטעמי הגנה על הקופה הציבורית. עוד מציינת המבקשת, כי בין הצדדים מתקיים הליך בוררות שעניינו חובות כספיים של המשיבה למבקשת, עקב הסטת מי קולחים המטוהרים על ידי המבקשת ומכירתם על ידי המשיבה בניגוד להסכם המייסדים, כאשר נפקות ההסטה הינה היעדר מקור הכנסה לפעילותה השוטפת של המבקשת, לרבות כושר עמידה בתשלומי הארנונה. לפיכך, נטען כי מועד הגשת התביעה נגוע בחוסר תום לב ובשימוש לרעה בכוחה של המשיבה לצורך הטלת משקל נגד על ידה, מאחר וסיכוי קבלת טענותיה בבוררות אינו גבוה.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. ביחס לטענת ההתיישנות, נטען כי מרכיבי החוב היו ידועים למבקשת מהיום בו הוגש כתב התביעה, והיא מנועה כיום, בחלוף שמונה חודשים להעלות טענה מעין זו. המשיבה מפנה לפסקי דין במסגרתם נדחתה טענת התיישנות אשר הועלתה לאחר הגשת כתב ההגנה במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה. עוד טוענת המשיבה כי תקנה 92 לתקנות אינה יכולה לרוקן מתוכן את הוראת סעיף 3 לחוק ההתיישנות ואין בכוחה של חקיקת משנה לגבור על חקיקה ראשית, וכי אין להתיר למבקשת להעלות טענתה בשלב זה של ההליך ולאפשר לה לצאת נשכרת ממחדליה. בנוסף, טענת ההתיישנות נטענה בעלמא על ידי המבקשת ללא מתן הסבר לעניין תשלום החוב ומדוע לגישתה אינה נדרשת לשלמו.

ביחס לטענת המבקשת הנוגעת לאי הפחתת חלקה של המשיבה לכאורה מסכום החוב, טוענת המשיבה כי מדובר בטענה מופרכת ומשוללת כל יסוד, הואיל ועל פי עקרון האישיות המשפטית הנפרדת הנתבע בהליך הינו "תאגיד המים קולחי השרון בע"מ" שהוא בעל החוב, ולא בעלי המניות המחזיקים בו.