ת"א 22103-05-16 כרמי נ' אקספורט - ארז בע"מ ואח'

1. בפני בקשה לביטול עיקול זמני שהוטל על נכס הנתבעת 1 אצל המחזיק משרד הביטחון.

עובדות המקרה

2. התובע פנה לבית המשפט לאחר שלטענתו הנתבעים, שהם חברה לייצור מוצרי מיגון ביטחוניים, בעלי החברה וחברי דירקטוריון בה, הפרו הסכם העסקה עימו, זאת לאחר שהסכם זה נכרת בהסכמות שבעל פה. לאור טענות המשיב בדבר כוונתם של המבקשים לסגור את המפעל ולהתחמק מתשלום חובותיהם הוטל עיקול זמני על חלק מנכסי החברה כאשר הבקשה להטלת עיקול על נכסי בעלי המניות נדחתה. כמו כן נדחתה הבקשה להטיל עיקול על חשבון החברה.

טענות הצדדים

3. מחד, הנתבעים טוענים כי החברה הינה חברה חיה, אשר לה עסקאות בהיקף של מיליוני שקלים עם משרד הביטחון וצבאות זרים נוספים להספקת ציוד צבאי. כמו כן, נטען כי החברה נמצאת בתהליכי התייעלות, אשר הביאו לצורך בפיטוריהם של מספר משמעותי של עובדים והעברת חלק ניכר מעבודת המפעל לידי מיקור חוץ בהתאם לצרכי השוק. נטען כי העיקול שהוטל פגע בשמה הטוב של החברה, שזומנה לשימוע במשרד הביטחון – אחד מלקוחותיה הגדולים, וכן בשמם הטוב של בעלי המניות והדירקטורים – שהם אנשי עסקים ידועים ומכובדים. נטען כי אין כל ראיה כי החברה או מי מאנשיה מתכוונים להבריח אי אלו נכסים ולראיה הוצגו יתרות זכות והזמנות עתידיות שאמורות להכניס כספים רבים לקופת החברה. עוד נטען כי למשיב כלל אין עילה כנגד המבקשים, זאת לאחר שלא נחתם עימו בפועל הסכם כפי שהוצג על ידו.

4. מנגד, התובע טוען כי הנתבעים מתכוונים לפעול לסגירת החברה, זאת לאחר מימוש העסקאות שהושלמו והזרמת הכסף לכיסיהם. לטענתו, מדובר בקבוצת רוכשים אשר ביצעה מהלכים דומים בעבר, וניתן לראות כי אינם משלמים את חובותיהם לנושים שונים, פיטרו את רוב עובדי המפעל כך שאין הוא יכול עוד לתפקד, מעמיסים חובות על החברה ולא מבצעים רכישה של חומרי גלם שאמורים לשמש להזמנות העתידיות הקיימות, לכאורה, בחברה. לאור האמור, טוען המשיב כי קיים סיכון רב שאם יוסר העיקול הזמני שהוטל יוברחו נכסי החברה וזה ימצא עצמו אל מול שוקת שבורה בבואו לממש פסק דין כנגד המבקשים, ככל שכזה יינתן בהמשך.

דיון

5. בבואו של בית המשפט להחליט בבקשה הנוגעת להשטתם או להסרתם של סעדים זמניים, עליו לבחון שני שיקולים: הראשון – קיומה של על עילת תביעה. בענייננו, התרשמתי כי אכן עומדת לתובע עילת תביעה כנגד הנתבעת , זאת מאחר ושני הצדדים מסכימים כי היתה התקשרות מסויימת בין הצדדים, כאשר אי-ההסכמה נוגע לתנאים ולסכומים שהובטחו. השני – מאזן הנוחות ועקרון ההכבדה, הפועל כמעין מאזניים, ועל השופט להכריע האם השארת העיקול על כנו תכביד על הנתבעת יותר מאשר הסרתו עלולה להכביד על התובע, כאשר ככל שאחד מן השיקולים חזק יותר, כך הדרישה בשיקול השני נמוכה יותר (וראה ע"א 4117/15 בן דוד נ' גדעון).

6. בענייננו, על מנת להסיר את העיקול הזמני על הנתבעת להראות אחד משניים: למשיב אין עילת תביעה כנגדה (וכפי שקבעתי לעיל, אין זה המקרה), או לחילופין כי השארת העיקול על כנו תכביד עליהם בצורה שהיא מוגזמת וחריגה יותר מאשר הסרת העיקול עלולה לפגוע במשיב.

7. מן המסמכים, הראיות והעדויות שנשמעו בפני לא התרשמתי כי אכן אלו הם פני הדברים. נציגי החברה טענו כי העיקול פגע בשמה הטוב של החברה ובשמם הטוב של מנהליה ובעלי המניות שלה. יצויין כי מדובר על עיקול מצומצם על הכספים המגיעים לנתבעת ממשרד הביטחון והנתבעת יכולה לבקש להמיר את העיקול בהפקדת כספים בקופת בית המשפט שכן לטענתה מדובר באנשים עמידים שממון רב מצוי בידם.

לגבי מצבה הכלכלי של החברה – אמנם קיימת יתרת זכות גדולה בחשבון , אבל כנגדה קיימת הלוואה ע"ס 2,000,000 ₪ כך שלמעשה האובליגו הוא שלילי. הנתבעת לא הגישה דו"ח רווח והפסד ולא הוכיחה בפני את איתנותה הכלכלית.

לאור העובדה שלאחרונה פוטרו מספר רב של עובדים ולאור עדויות עדי התובע לגבי יכולת היצור של החברה קיים חשש שלא תוכל לעמוד בהזמנות שהוזמנו על ידי משרד הביטחון ולכן חשש התובע מוצדק.

העובדה שבעלי המניות בחברה עשירים מאוד אין בה כדי לעזור לתובע שכן עילת התביעה כנגד בעלי המניות היא חלופית .

משמיעת העדים אכן עולה ספק באשר להתנהלותם של מנהלי החברה וכוונותיהם העתידיות, מה שעלול לסכן את יכולתו של המשיב להיפרע בעתיד, אם וכאשר יוכיח את תביעתו.

8. לאור האמור, קובע אני כי העיקול הזמני יישאר בתוקף ככל שנתפסו כספים , ולו תגיע החברה או מי ממנהליה למסקנה כי שמם הטוב נפגע בצורה חריפה מדי או כי אינם יכולים להמשיך לנהל את עסקיהם כרגיל, יוכלו להמיר את העיקול בהפקדת סכום התביעה בקופת בית המשפט .