ת"א 22046-05-16

1.לפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה, הנוירולוגיה, וכל תחום אחר לפי הצורך. המינוי נועד לצורך בדיקת הנכות, ככל שנותרה למבקשת מתאונת דרכים - כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, בה הייתה המבקשת מעורבת, על פי הנטען, ביום 6.10.14, בהיותה נוסעת באוטובוס שמספרו 91-992-01 המבוטח בביטוח חובה אצל המשיבה (להלן: "התאונה").

2.המבקשת צירפה לתביעתה ולבקשתה מסמכים רפואיים וטענה כי יש למנות מומחים על סמך הממצאים העולים מהם. על פי אותם מסמכים, לעמדתה, בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה המבקשת נחבלה בחוזקה בברכיים. המשיבה התנגדה למינוי המומחה וטענה כי המסמכים שהוגשו על ידי המבקשת, אינם מעלים כל ממצא המראה, ולו לכאורה, כי נגרמה או נותרה למבקשת נכות בעקבות התאונה.

3.בימ"ש אפשר לצדדים לצרף מסמכים נוספים וטיעון משלים בכתב בשאלת מינוי מומחים ,ובהתאם, הגישה התובעת ביום 11.9.17, מסמכים נוספים (קבלות ממרפאת כאב משנת 2015). המשיבה הגישה השלמת טיעון ביום 23.11.17, וטענה כי המבקשת צירפה מסמכים רפואיים משנת 2014 והאחרון ביניהם מחודש יולי/2015, ללא שצורף תיעוד רפואי עדכני – דבר המעיד כי לא נערך מעקב רפואי, לא בתחום האורתופדי, ולא בתחום הנוירולוגי. במועד האשפוז בסמוך לתאונה, טענה המבקשת לכאבים בברכיים בלבד, כאשר צילומי הרנטגן שבוצעו, לא הדגימו כל ממצא חבלתי והיא שוחררה באותו יום, ללא צורך באשפוז. במיון – המבקשת לא התלוננה על חבלה בעמוד שדרה מותני או בכף רגל שמאל. רק לאחר 3 שבועות מיום האירוע, החלה התובעת להתלונן על כאבים בלבד בגב תחתון, ובהתאם, הופנתה לבדיקת מיפוי עצמות שממצאיה העלו כי קיימת קליטה מעט מוגברת באספקט לטראלי של חוליות L5-S1. לעמדת המשיבה, מדובר בסקרליזציה , שהינו ממצא מולד או תוצר של שינויים ניווניים. בדיקות מאוחרות בזמן, אף הן מלמדות כי המבקשת סבלה בעבר מכאבי ברכיים , ואף התקשתה בעלייה ובירידה במדרגות. באשר לתחום הנוירולוגי, לא הוצג כל מסמך ואין כל עדות לפגיעה נוירולוגית והמבקשת לא צירפה אישור כי נבדקה כלל על ידי נוירולוג. המשיבה טענה כי עברה הרפואי העשיר של המבקשת, מלמד כי עובר לתאונה היא סבלה מכאבים והגבלות בתלונות הברכיים , בשל שינויים ניווניים וקליטות פתולוגיות בעמוד שדרה מותני וצווארי, שאין לשייכם לתאונה.

דיון והכרעה:

4.         לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הרפואי המונח לפניי, כפי שהוגש על ידי שני הצדדים, באתי למסקנה, כי קיימת ראשית ראיה המספיקה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה, וכי אין ולו ראשית ראייה לפגיעה נוירולוגית המצדיקה מינוי מומחה בתחום זה.

5.         פסיקת בתי המשפט בתחום מינוי מומחה רפואי בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים היא ליברלית. אפנה בעניין זה לרע"א 1338/90 - גבריאל שיק נ' מטלון רונית ואח' פ"די מד (2), 216 (23.4.90) שם נקבע כי :

"... אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט."

6. הדרישה הינה לראשית ראיה לקיומה של נכות ולקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות בעניין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, בתי המשפט נוטים להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה, וניתן להסתפק גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי (ראו: רעא 4911/09 ‏ ‏ סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי (פורסמה בנבו, 29.07.2009)).