ת"א 22036-11-14 גלפרין נ' פסגות הקרח בע"מ

בפניי בקשה שהוגשה על ידי התובעת ועניינה הוא שלילת האפשרות להגשת חוות-דעת רפואית מטעם הנתבעת וזאת מפאת חלוף המועד שנקצב לשם כך.

עסקינן בתביעת נזיקין. התובעת, ילידת 1958, ביקרה ביום 19.7.2014 בהיכל הקרח בחולון, שבבעלות הנתבעת. לטענתה, ילד שנכנס לרחבה ממקום שאינו מוסדר פגע בה וגרם לה לנזקים כמפורט בתביעה. התביעה גם טוענת לנכות צמיתה בשיעור 30% בעקבות שבר בשורש כף יד שמאל (לרבות ניתוח, כאבים ומגבלות).

ביום 28.10.2015 התקיים קדם משפט ובסיומו הנחיתי את הצדדים באשר להמשך ההליכים בתיק, כך בהחלטתי:

"אני מאפשר לתביעה להגיש חוו"ד מעודכנת עד ליום 10.11.15.

ההגנה תגיש חוו"ד מטעמה עד לא יאוחר מיום 1.1.16.

הצדדים יסיימו ההליכים המקדמיים עד ליום 1.2.16."

הנה כי כן – התביעה הגישה חוו"ד מעודכנת ביום 5.11.2015 ואילו הנתבעת לא הגישה חוו"ד עד ליום כתיבת שורות אלו.

ביום 6.1.2016 הגישה התובעת בקשה ובה ביקשה מבית המשפט לקבוע כי משחלף המועד בו הייתה צריכה הנתבעת להגיש חוו"ד מטעמה – אין לאפשר לה כעת להגיש חוו"ד שכזו.

ביום 10.1.2016 הנתבעת הגישה תגובתה ובה ציין ב"כ הנתבעת כי קבלת הבקשה תפגום בזכות יסודית של הנתבעת וממילא הצדדים נמצאים בקשר על מנת לתאם את מועד הבדיקה. ב"כ הנתבעת מבקש כעת לתת לו אורכה להגשת חוו"ד עד ליום 20.2.2016.

ביום 14.1.2016 התובעת הגישה תשובתה לתגובה ובה טענה כי בתשובת הנתבעת אין כל נימוק מדוע לא הוגשה חוו"ד שכזו עד כה. בנוסף, התיאום למועד הבדיקה נעשה רק לאחר הגשת הבקשה ועל כן אינו רלוונטי.

לאחר שעיינתי בתגובות הצדדים אני סבור מתוך מטרה להגיע אל חקר האמת, כי אין לקבל את בקשת התביעה. מקובלים עלי דבריו של ב"כ הנתבעת כי לא ייגרם נזק ממשי באם תינתן הארכה נוספת. כמו כן לדידי בעריכת האיזון שבין הפגיעה העלולה להיגרם לנתבעת במידה ולא אתיר את הגשת חוו"ד המומחה לבין הפגיעה שעלולה להיגרם להליך אם אתיר את הבקשה, אני סבור כי ידה של הראשונה על העליונה.

משכך אני מחליט כי הנתבעת תגיש את חוו"ד המומחה עד ליום 20.2.2016 כבקשתה.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסיום ההליך.