ת"א 2203-09-12 סוקל נ' אנקרי

1.בפניי שלוש בקשות שהגיש התובע: בקשה "להיפוך נטל ההוכחה וסדר הבאת הראיות"; בקשה "למתן צו המורה לנתבע להמציא מסמכים"; וכן בקשה "למתן צו", שבגדרה ביקש התובע להורות לצדדים שלישיים להעביר לו מסמכים שונים.

2.ברקע הבקשות עומדת תביעה על סך של 417,800 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבע. בתביעתו טוען התובע כי במהלך השנים 2006-2009 הלווה לנתבע סכומי כסף שונים, העולים כדי סך כולל של 217,800 ₪, מרביתם לצורך מיזם מסחרי שהנתבע ביקש להקים. התובע עותר לחייב את הנתבע לפרוע את ההלוואה, וכן לפצותו עבור נזקים נטענים שנגרמו לו בגין אי הפירעון במועד.

הנתבע, מצידו, מודה שקיבל מהתובע סכומים שונים, העולים כדי סך כולל של 147,800 ₪, אולם לטענתו הסכומים הועברו כהשקעה במיזם המסחרי שאותו הקימו הצדדים במשותף, ולא כהלוואה שאותה יש לפרוע. משהמיזם לא צלח, כך לטענת הנתבע, אין התובע זכאי להחזר השקעתו.

3.אדון בשלוש הבקשות כסדרן.

א. הבקשה להיפוך סדר הטיעון

4.התובע טוען כי משהודה הנתבע בכך שהועברו לו סכומי כסף שונים, יש להפוך את סדר הטיעון (וממילא גם את נטל ההוכחה) ועל הנתבע להוכיח כי קיבל את הסכומים כהשקעה במיזם המסחרי ולא כהלוואה.

5.דין בקשה זו להידחות.

6.תקנה 159 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) עניינה ב"סדר הטיעון כשיש הודיה בעובדות". תקנה זו קובעת כי אם "הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע וטוען כי על פי דין, או מחמת עובדות שטען להן הנתבע, אין התובע זכאי לסעד המבוקש - יהיה הנתבע הפותח...".

7.כפי שנקבע לא אחת, בבסיס תקנה 159 עומד העיקרון לפיו "אם הודה הנתבע בעובדות המפורטות בכתב התביעה, אך הביא בכתב הגנתו עובדות אחרות שעליו להוכיחן, יפתח הנתבע בהבאת הראיות, שכן לתובע אין מה להוכיח" (ע"א 4340/06 ‏עו"ד לילוף נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (2010), פיסקה 28; ההדגשות הוספו). עוד נקבע כי לשם כך "דרושה הודאה בכל העובדות הנטענות בכתב התביעה", ככל שאלה נדרשות לצורך ביסוס עילת התביעה (רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ; ההדגשות הוספו).

8.במקרה שכאן, הנתבע אמנם הודה כי קיבל מהתובע סכומים שונים, אולם לא הודה בכך שהכספים הועברו בתורת הלוואה, וטען כי הם הועברו בתורת השקעה שאין חובה להשיבה. הנתבע אף לא הודה בגובה הסכום הכולל שהעביר לו התובע. לפיכך, וכמו בכל מקרה שבו אין הנתבע מודה בכל העובדות הנדרשות לצורך ביסוס עילת התביעה אלא רק בחלק מהן, על התובע מוטל הנטל להוכיח את יתרת העובדות שבהן לא הודה הנתבע. במקרה שכאן, נדרש התובע להוכיח כי הכספים שהועברו לנתבע הועברו לו כהלוואה ולא כהשקעה במיזם המסחרי (ועל כן היה עליו להשיבם); וכן עליו להוכיח את גובה הסכום הכולל שהעביר. לפיכך, הבקשה להיפוך סדר הטיעון נדחית.

ב. הבקשה "למתן צו המורה לנתבע להמציא מסמכים"

9.מדובר למעשה בבקשה מכוח תקנה 117 לתקנות, לעיון במסמכים שלא נזכרו בכתבי הטענות של הנתבע או בתצהיריו.

10.למקרא טענות הצדדים, נראה כי ביחס לחלק ניכר מן המסמכים המחלוקת אינה משמעותית, ועניינה בין היתר בשאלה על מי יוטל הנטל לדאוג לקבלת מסמכים המצויים בידי צדדים שלישיים. בנסיבות אלה, יש להצטער על כך שהצדדים לא הצליחו להגיע ביניהם להסכמות, כפי שהוצע להם, והעניין הובא לפתחו של בית המשפט. מכל מקום, משהובא העניין להכרעתי, אתייחס למסמכים השונים שעיון בהם נתבקש:

• "שומות מס" – התובע לא מפרט בבקשתו לאילו שומות מס כוונתו, אולם ככל הנראה הכוונה לשומות המס של המיזם המסחרי שעבורו הועברו הסכומים לנתבע. הנתבע טוען כי העביר את כל החומר שברשותו לידי התובע, ואף נתן לתובע ייפוי כוח לקבל מרשויות המס את מלוא המסמכים בקשר עם המיזם (נספח ה/1 לתשובה). התובע אינו מכחיש זאת, אולם לטענתו הנתבע הוא שצריך לפנות אל רשויות המס בעניין זה.