ת"א 22018-01-15 עמית ביזנס גרופ בע"מ ואח' נ' שבתאי

המדובר בתביעה כספית ע"ס 269,289 ₪, במסגרתה עותרות התובעות לחייב את הנתבע להשיב להן מקדמה ע"ס 25,000 $ ששולמה לו על ידן במסגרת עסקה לרכישת נכס מקרקעין שבבעלותו, תשלום פיצוי מוסכם בסך 25,000 $, והשבת דמי השכירות ששולמו לנתבע לתקופה בת 16.5 חודשים.

הצדדים הודיעו על הסכמה דינוית לפיה תוכרע המחלוקת על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט לאחר שיגישו סיכומים בכתב, אם כי ביקשו כי פסק הדין יהא מנומק.

התובעת 2 טוענת כי הייתה מעוניינת לרכוש מבנה תעשייתי להרחבת פעילות התובעת 1 אשר בבעלותה וניהולה (להלן: "החברה"). נכס תעשייתי שבבעלות הנתבע התאים לצרכיה. יחד עם זאת, עקב חוב ארנונה לעיריית חיפה שרבץ על כתפי הנתבע באותה עת, הוסכם בשלב ראשון ביום 5.8.09 על השכרת הנכס לחברה למשך שנתיים מיום 10.8.09 – 11.8.11 תמורת סך של 600 $ + מע"מ לחודש, ובמקביל נחתם זיכרון דברים ביום 11.8.09 בין התובעת 2 לנתבע בנוגע לרכישת הנכס תמורת סך של 140,000 $ + מע"מ, כאשר במעמד חתימת זיכרון הדברים שילמה התובעת 2 לנתבע מקדמה בסך 25,000 $, וסוכם כי יתרת התמורה החוזית תשולם לנתבע לאחר שחוב הארנונה יוסדר על ידו ("תוך מספר חודשים"). בחלוף כ- 7 חודשים, ממועד חתימת זיכרון הדברים הראשון, ומאחר והחוב לעירייה לא הוסדר ע"י הנתבע, חתמו התובעת 2 והנתבע על זיכרון דברים שני ביום 12.3.10, לפיו מאחר והחוב לעירייה טרם הוסדר ע"י הנתבע כמוסכם, וכפי הנראה יוסדר רק במהלך שנת 2011, מוסכם על הצדדים כי כל דמי השכירות ששילמה החברה לנתבע עבור השימוש בנכס החל מחודש 08/09 (למעט המע"מ) יופחתו, ממחיר הנכס, כפי שנקבע בזיכרון הדברים הראשון.

לטענת התובעות, בהעדר השלמת עסקת המכר, החברה לא הייתה יכולה להקים בנכס את המפעל המתוכנן ולשפצו, ונאלצה להשתמש בו בעיקר כמחסן ולעיתים לביצוע עבודות אריזה. מאחר ועד סוף שנת 2011 לא הסדיר הנתבע את חוב הארנונה לעירייה, ולמרות מו"מ שנוהל בין הצדדים, לא הגיעו להסכמה לגבי המשך שהיית החברה בנכס, פינתה החברה את הנכס בסוף חודש 12/11.

לאור האמור, עתרו התובעות להשבת סכום המקדמה ששולם, פיצוי מוסכם על פי ההסכם וכן החזר דמי שכירות לתקופה של 16.5 חודשים.

הנתבע מודה בתוקפו של הסכם השכירות של הנכס מיום 5.8.09, אך טוען כי במהלך המו"מ להשכרת הנכס, גילה בעל התובעת 2 (צ.ל אבי התובעת ג'.נ), התעניינות ברכישת הנכס, על מנת שיירשם על שם התובעת 2. מאחר והובהר לאבי התובעת, כי לא ניתן באותו שלב, למכור את הנכס, באשר, הנתבע מצוי בסכסוך משפטי עם עיריית חיפה, בנוגע להסבה שלא כדין על שמו חוב ארנונה בסך 200,000 ₪, ביקש אבי התובעת לשמור לעצמו זכות קדימה לרכישת הנכס, למקרה שסוגיית החוב לעירייה תיפתר, והוסכם כי אבי התובעת ישלם לנתבע סכום של 25,000 $, ובכך יובטח לו כי עם פתרון הסכסוך המשפטי, ובכפוף לסילוק החוב לעירייה, ככל שיוותר, ניתן יהיה לשכלל חוזה מכר בין הצדדים מתאים ומחייב. בנסיבות אלה נחתם זיכרון הדברים הראשון מיום 11.8.09.