ת"א 22015-06-13 סעדי ואח' נ' ח'רבאווי ואח'

1.ביום 30.4.17 ניתן פסק דין (להלן: "פסק הדין").

2.הלכה היא, כי עם מתן פסק הדין, סיים בית המשפט את מלאכתו.

הצוהר היחיד הינו על דרך בקשה לתיקון "טעות סופר", כמשמעות מונח זה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (ראו: ע"א 769/77, יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב(1) 667 - אמנם ביחס לקודמתה - תקנה 486; רע"א 9085/00, שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נז(5) 462; ע"א 3197/98, יורשי ברזל ז"ל נ' כונס הנכסים, פ"ד נה(5) 385; עפ"א (מרכז) 2222-09-07, ארד נ' ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מרכז רמלה (2008); ד"נ 29/83, סהר חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא, פ"ד לט(1) 833).

3.בשלב זה, לפניי שתי בקשות לתיקון טעות סופר: האחת, של צדדי ג' והשנייה של הנתבע. נפנה לבחנן.

בקשת צדדי ג'

4.לטענת צדדי ג', נפלה טעות סופר בסעיף 83 לפסק הדין, מאחר והנתבע זכאי לשיפוי רק לאחר שקיים את חיוביו על פי פסק הדין.

5.בכל הקשור לסכום לשיפוי 33,774 ₪ - הדין עם צדדי ג', כאמור גם בגוף פסק הדין (ראו למשל: סעיף 81) וגם בתקנה 223(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

6. מנגד, התנאה זו לא קיימת באשר לשכ"ט והוצאות המשפט בהם נשא הנתבע/המודיע.

בקשת הנתבע

7.לטענת הנתבע, נפלה טעות סופר בסעיף 81 לפסק הדין, בכל הקשור לסכום הקרן של תגמולי המל"ל. לשיטתו, המדובר בסכום של 29,067 ₪ ובשערוך סכום של 30,186 ₪. התובע מתנגד לבקשה.

8.לאחר ששבתי ובחנתי את המסמכים – מצאתי כי הדין עם התובע. הנתבע מתעלם מקיזוז סכום קרן של 2,684 ₪ (כמופיע גם באישור על תשלום גמלת דמי פגיעה). על כן, לא נפלה שגגה, ובקשתו נדחית.