ת"א 2201-04 קווי אשראי לישראל (מרכז) בע"מ נ' רן ואח',ת"א 3316-04-13 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' מימון ואח'

החלטה זו עניינה בבקשת הנתבע 9 (להלן: "המבקש") להגדלת הערובה להוצאותיו באופן בו התובעות (להלן: "המשיבות") יחויבו בהפקדת ערבון שלא יפחת מסכום של 2.5 מיליון ₪, במקום הסך של 200,000 ₪ בו חויבו בערבון להוצאות המבקש.

1. לטענת המבקש שינוי נסיבות בתיק מצדיק הגדלת הערובה במקרה הנדון. לטענתו בשים לב כי התיק מצוי בשלהי פרשת התביעה וסיכויי התביעה וטיב הראיות מונחים בפני בית המשפט, באופן שלא היו בעת ההחלטה על הפקדת ערובה. עוד טוען המבקש, כי המשיבות מסרבות למקד את טענותיהן נגדו ומחייבות אותו להשקיע בהגנתו הרבה מעבר לנדרש. בנוסף טוען המבקש כי החלו להתחוור היקף התיק וניהולו וכי כיום ברור כי התיק כרוך בהוצאות בהיקף של מיליוני שקלים וכבר כעת עולות ההוצאות על 3 מיליון ₪. עוד טוען המבקש כי בפני בית המשפט וכן בפני בית משפט של הפירוק הונחה כוונתן של המשיבות להמחות את האחריות לתשלום הוצאות ההליך לקרן השקעות חיצונית, אשר איננה צד להליך, וכי רצון זה מהווה נסיבה חדשה ומשמעותית אשר יש בה להחצין את סיכוני המשך ההליך על ידי המשיבות והמגביר החשש לגבי יכולת המבקש לגבות ההוצאות שנגרמו ואשר צפויות להיגרם בשל ההליך המשפטי.

   דיון והכרעה

2. לאחר עיון בבקשת המבקש תגובת המשיבות וכן תשובת המבקש, וכן לאחר עיון בהודעת המבקש מיום 29.6.15 (במסגרת בקשה 356) ותגובות הצדדים לה, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

3. בהתייחס להודעתו של המבקש מיום 29.6.15 במסגרתה ציין כי ראוי שהבקשה להגדלת הערובה תידון על ידי הגורם השיפוטי המטפל, אזי בהתאם להחלטתה של כבוד הרשמת שלומית יעקובוביץ מיום 30.6.15 נקבע כי ככל שהמבקש עומד על עתירתו שבהודעה עליו להגיש בקשה סדורה אשר תובא בפני הגורם השיפוטי המטפל. בתגובתו מיום 8.7.15 הודיע המבקש כי הוא אינו מתכוון להגיש בקשה בעניין. בנסיבות אלו והיות ואין בקשה בנושא, הרי שאין מקום להתייחס ל"הודעה" זו של המבקש.

4. ביום 17.12.14 ניתנה החלטתי בבקשת הנתבעים 23,26-28 במסגרתה התקבלה בקשתם והמשיבות חוייבו בהפקדת ערובה להוצאותיהן כך שיפקידו עבור כל אחד מהנתבעים סך של 200,000 ₪. לאחר מכן הגיש אף המבקש בקשה לחיוב המשיבות בערובה להוצאותיו, ובהחלטה מיום 15.1.15 קבעתי כי אף בעניינו של המבקש תחוייבנה המשיבות בהפקדת ערובה זהה. אציין כי במסגרת בקשתו טען המבקש כי יש לחייב המשיבות בהפקדת סכום גבוה יותר בסך של מיליון ₪, שכן לטענתו המשיבות מייחסות לו מעורבות בכל אחת מן הפרשות, טענות אשר עליו להתמודד עמן, והמצדיקות הגדלת הערובה בעניינו. בהחלטתי מיום 15.1.15 קבעתי כי אין בנימוקי בקשת המבקש כדי להצדיק חריגה מסכום הערבון בו חוייבו המשיבות ביחס לנתבעים הנוספים בתיק. בנסיבות אלו טענתו של המבקש במסגרת הבקשה להגדלת ערובה, כי המשיבות אינן מרכזות התביעה נגדו וכי עליו להשקיע בהגנתו מעבר לנדרש, היא טענה שנדונה ונדחתה על ידי, ואינני מוצאת כי חל שינוי נסיבות המצדיק בחינתה בשנית. אוסיף לעניין זה כי המשיבות בתגובתן ציינו כי ביום 2.2.15 ובהתאם לדרישת המבקש הגישו המשיבות הודעה לבית המשפט במסגרתה פירטו וכימתו את הפרשיות נגד המבקש.

5. בנוסף לאמור, בקשתו של המבקש לא נתמכה בתצהיר ביחס לטענות העובדתיות המועלות בה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. המבקש טוען כי עד עתה נגרמו לו הוצאות בסך של 3 מיליון ₪, אך טענה זו לא נתמכה בתצהיר או כל אסמכתה מטעמו, ועל כן טענתו בעניין ההוצאות הרבות שנגרמו לו עד עתה והמצדיקות הגדלת סכום הערובה, דינן להידחות.

6. בנוסף טוען המבקש כי בשים לב לשלב בו מצוי ההליך, שלהי פרשת התביעה, ניתן כבר לדעת עתה כי המדובר בתביעה אשר סיכוייה קלושים. אף טענה זו נדחית. המדובר בטענות עובדתיות של המבקש, אשר נדחו על ידי המשיבות בתגובתן, ואין מקום במסגרת בקשה לחיוב בהפקדת ערובה לקבוע, כבר עתה, האם הוכחה תביעתן של המשיבות נגד המשיב, אם לאו.

7. באשר לטענה כי המשיבות מבקשות להמחות את האחריות לתשלום הוצאות ההליך לקרן השקעות חיצונית אשר איננה צד להליך, הרי שלעניין זה טענו המשיבות כי המדובר במהלך אשר טרם הושלם ואשר יש בו דווקא כדי להעיד כי גורם אובייקטיבי בדק את טענות המשיבות ומצא אותן חזקות ומוצקות, אחרת לא היה מעמיד משאבים לתשלום לנושים עבור "תביעת סרק". בשים לב כי המדובר בהליך, אשר טרם הושלם אין מקום לדון בהשלכותיו על יכולתו של המבקש להיפרע מהוצאותיו, ככל שייפסקו לזכותו, הרי הנושא יידון ככל שיידרש, כאשר הדבר יהיה רלוונטי.

8. לאור האמור הבקשה להגדלת הערובה נדחית.