ת"א 21982-04-15 צ'לאצ'או ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

לפניי בקשת המדינה לחיוב התובע בהפקדת ערובה.

רקע

1. ביום 23/6/04 אזנה צ'לאצ'או בהיותו בן 17, עולה חדש מאתיופיה, שיחק במקלות עם נער נוסף. כל אחד מהם אחז במקל והם ערכו סוג של משחק כאשר כל אחד מניף את המקל לעבר חברו והשני מגן או תוקף. באותו הזמן, מאחורי צ'לאצ'או ישב על הגדר נער אחר בשם שגאו גטהון וצפה בהם. בשלב מסוים המקל שהחזיק צ'לאצ'או פגע בשגאו כתוצאה מהפגיעה נעקרה עינו הימנית של שגאו ונגרמו לו פגיעות גוף שונות. (להלן: "הנפגע")

2. בתביעת נזיקין של הנפגע נגד צ'אלאצ'או ואחרים , לאחר קבלת ערעורו של הנפגע והחזרת התיק לבימ"ש קמא, הוסכם כי צ'אלאצ'או ישלם סך של 400,000 ₪ בתשלומים שנתיים (ת"א 22090/08 גטהון נ' מדינת ישראל ואח'). המדינה נמחקה עוד קודם לערעור, משום שהתובע שם-הנפגע לא הפקיד הערובה שנקבעה כתנאי להמשך ההליכים.

3. התביעה הנוכחית עניינה שיפוי התובע בגין סכום הפיצוי שמשלם וישלם לנפגע. עד כה שילם כ-150,000 ₪. עילות התביעה – כמפורט בכתב התביעה בסעיף 11 – רשלנות והפרת חובות המוטלים על מי שאחראי על שטח מרכז הקליטה לרבות בעלי המקרקעין. התביעה יוצאת מנקודת הנחה כי האירוע אירע בשטח מרכז הקליטה.

4. בקשה לדחיה על הסף שהגישה המדינה נדחתה (ראו החלטתי מיום 8/5/16).

   טענות המבקשת

5. המבקשת טוענת כעת כי יש להפקיד ערובה היות שסיכויי התביעה להתקבל נמוכים ומצבו הכלכלי של התובע אינו ידוע.

6. לענין סיכויי התביעה היא מפנה בין היתר לדברי כב' הש' מוסק בת.א 22090/08 שאמר כך:

   " לא סברתי שניתן לייחס אחריות כלשהי למדינת ישראל או לסוכנות היהודית, או למרכז הקליטה שכן התאונה אירעה מחוץ למסגרת הפעילות של גורמים אלה, לא בשעות הפיקוח והאחריות של גורמים אלה. כמו כן, לא ראיתי מקום לקבוע כי גורמים אלה הפרו חובת זהירות כלשהי כלפי התובע ובכלל זה חובת פיקוח כלשהי המוטלת עליהם."