ת"א 21867-02-15 רובין חברה קבלנית לבנין בעמ ואח' נ' י.ז.מ. מפעלי בניה וסחר 1989 בע"מ ואח'

לפני בקשת הנתבעת שכנגד לחיוב התובעת שכנגד, היא המשיבה 1, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה במידה ותידחה התביעה כנגדה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

סעיף 353א' לחוק החברות קובע כי "הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה, או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (2009) (פורסם במאגרים) נקבע כי "מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הסכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק). זאת ועוד- על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 323 לפקודה שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר- על דרך ההיקש- כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערובה מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות- אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:

(א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת- להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל).

(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין כאמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד..."

מקום בו מדובר, כבענייננו, בתובעת שהיא חברה בע"מ, הכלל הינו חיובה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. הנטל להראות כי יש ביכולתה לשאת בתשלום הוצאות המשפט במידה ותידרש לכך, מוטל על כתפיה.

במקרה דנן, מצאתי כי המשיבה 1 לא השכילה לעמוד בנטל הנדרש.

בתגובתה, לא הוכיחה המשיבה 1 איתנות כלכלית. ולמעשה, אף לא סתרה את טענות המבקשת כי מצבה הכלכלי איננו איתן.

לטענתה, הינה בעלת גיבוי כלכלי של עו"ד שטרנפלד, אולם בכך אין כדי להוכיח איתנות כלכלית ויכולת לשאת בהוצאות.

אמנם, טוענת היא כי מצבה הכלכלי הרעוע הינו תוצאה של מעשי המבקשת, ועל כן אין לחייבה בהפקת ערובה, אולם לא מצאתי כי די בטענה זו על מנת לפטור את חיובה מהפקדת ערובה.

זאת ועוד, גם בחינת סיכויי הצלחת התביעה אינם מצביעים על כי אלה גבוהים במיוחד באופן שיש בו כדי להצדיק הימנעות מהפקדת ערובה.

עם זאת, בבואי לקבוע את גובה הערובה, יש לאזן בין זכויות המבקשת מחד, לזכויות המשיבה 1 לקבלת יומה בבית המשפט. על כן, הריני קובעת כי הערובה שתופקד תהא בגובה 1% מסכום התביעה ובסך הכל- 20,000 ₪.