ת"א 21839-07-10 נאיף עיסא ואח' נ' רשות הפיתוח

1.פסק דיני זה דן בתביעת יורשים לפצותם בגין הפקעת מקרקעין, שהיו בבעלותו של אביהם וסבם המנוח. ההפקעה היתה בהתאם לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן "פקודת הקרקעות"). הפלוגתאות הן אלו: מה חלקם של התובעים מכלל העיזבון, מהו הסכום שיש לשלם להם כפיצויי הפקעה, אם יש לשלם תוספת לפיצויים בשיעור של 25% בגין "הוצאות נלוות" ואם הם זכאים לפיצויים נוספים בגין הפרת חובות חקוקות (אי מתן הודעה על ההפקעה בהתאם לסעיף 5 לפקודת הקרקעות ואי תשלום הפיצויים במועד הקבוע בסעיף 9א לתיקון מס' 3 מיום 5/4/78 של החוק לתיקון דיני הרכישה, תשכ"ד-1964, להלן - "החוק המתקן", אשר נכנס לתוקף 90 יום לאחר מכן).

הצדדים והעובדות שאינן שנויות במחלוקת

2.המנוח נאיף אבראהים אחמד עיסא (להלן "המנוח"), אשר הלך לעולמו ביום 11/6/1957, היה הבעלים בשלמות של חלקה בשטח של 6,753 מ"ר מאדמות כפר נח'ף הידועה כחלקה 8 בגוש 19151 (להלן "החלקה" או "המקרקעין").

המנוח נישא פעמים ונולדו לו חמישה ילדים, שלושה מאשתו הראשונה זינב אלעיסא, אשר הלכה לעולמה בשנת 1956, ושניים מאשתו השנייה רימה עיסא (להלן, בהתאמה, "האשה הראשונה" ו"האשה השנייה"). האשה השנייה הלכה לעולמה ביום 26/11/09. המרצת הפתיחה הוגשה בשם עיזבונה של האשה השניה שהוא התובע 2, ע"י נכדה עיסא אלסלאם - יורשה היחיד לפי צוואתה. התובעת 1, פאטמה עיסא, היא בתם של המנוח והאשה השנייה.

3.המנוח לא השאיר אחריו צוואה. ביום 26/7/58 נתן בית הדין השרעי בעכו צו ירושה המתייחס לעיזבונו ולעיזבון אשתו הראשונה (להלן – "צו הירושה").

4.ביום 25/10/62 פורסמה בי"פ מס' 968 בהתאם לסעיפים 5 ו–7 לפקודת הקרקעות, הודעה על הפקעתה של החלקה. עם ההפקעה, החלקה נרשמה על שם רשות הפיתוח לאחר פרסום בי"פ מס' 1209 מיום 2/9/65. החלקה הייתה חלק מאדמות הכפר נחף. היא ממוקמת מדרום לכביש 85, כביש עכו-צפת, ונמצאת כיום בתחום השיפוט של העיר כרמיאל. החלקה הופקעה יחד עם שטחים נרחבים אחרים בבעלויות של אחרים על מנת להקים את העיר כרמיאל. יש לצאת מהנחה (בהעדר טענה נוגדת של הנתבעת) שהנתבעת תפשה חזקה במקרקעין עם ההפקעה.

5.ערב ההפקעה חלה על החלקה תכנית מתאר מנדטורית אזורית למחוז הגליל מספר RP/50/42, המסווגת אותה כשטח חקלאי. תקנון התכנית מורה שאין לעשות בחלקות בתכנית שימושים לא חקלאיים; עם זאת, ניתן לבנות בניין אחד על חלקה, בתנאי ששטח החלקה לא יפחת מ–1,000 מ"ר, והשטח הבנוי - 15% משטח החלקה או 180 מ"ר, הנמוך מביניהם. הוצאתו של היתר בנייה הייתה נתונה לשיקול דעת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה.

6.הנתבעת היא מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (וראו תיקון מס' 7 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, לפיו שונה השם ל"רשות מקרקעי ישראל").

7.התובעים הודיעו שהם מבקשים לקבל פיצויים לפי החלופה העולה מסעיפים 12 ו-13 לפקודת הקרקעות - פיצויים נומינאליים לפי סעיף 12 בצירוף פיצויי פירות לפי סעיף 13(1) (ראו על שלוש החלופות לחישוב הפיצויים לנפקעים בע"א 3079/08 מדינת ישראל נ' הקדש קרן עזרה ע"ש יעקב הייטנר,מיום 4/7/12, פורסם בנבו - להלן "פסק דין הייטנר", ואתייחס אליהן בהמשך).

עיקר הטענות של הצדדים

8.מחלוקת היא בין הצדדים מהו חלקם של התובעים בעזבון המנוח, ובהתאם חלקם בפיצויים בגין הפקעת החלקה; אם לפי 8/20 חלקים מהפיצויים, כגירסתם, או לפי 8/80 כגירסת הנתבעת. המחלוקת נובעת מפרשנות שונה לכתוב בצוואה.