ת"א 21837-03-16 ג'ניני ואח' נ' מ. מ. אבו סנאן ואח'

בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של תיקון סזעיף 6 לכתב התביעה והוספת מועדים ביחס להצפות המתוארות בכתב התביעה וזאת על מנת להסיר "עמימות" בעיילת התביעה ותיחום תקופתה.

הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה בשל העדר תצהיר התומך בטענות העובדתיות המועלות בה, השיהוי וההתיישנות הגלומים בה, והתנהלות התובע בכללותה.

הנתבעת 2 לא הגישה תגובתה לבקשה עד היום.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ומשחלף המועד להגשת תשובה - אני נעתרת לבקשה.

ההנמקה דורשת תיאור קצר של השתלשלות הדברים בתיק עד כה.

עיון בכתבי הטענות כפי שהוגשו העלה כי יהיה קושי של ממש בבירור התביעה ותיחומה בשים לב לעמימות שננקטה על ידי התובע בכתב התביעה. בהתאם ניתנה החלטתי המורה, מטעמי יעילות הדיון, כי התובע ישלים הפרטים או יתקן את כתב התביעה.

הנתבעת 1 טוענת כי התובע נקט עמימות מכוונת בשים לב לכך שלשיטתו שלו ועל פי המועדים שננקבו על ידו תביעתו התיישנה או הוגשה בשיהוי ניכר. לעמדת הנתבעת 1 אין לאפשר לתובע מקצה שיפורים לתביעתו וכי בית המשפט מתבקש שלא להתיר תיקון אשר יש בו כדי לפגוע בטענות מהותיות המועלות על ידי הנתבעת 1 לרבות טענת התיישנות.

הכרעה בסוגיית תיקון כתב טענות צריכה לגלם איזון מתאים בין שלושה אינטרסים: אינטרס המבקש - להעמיד את מלוא המחלוקת להכרעה; אינטרס המשיב - שלא להרחיב את יריעת המחלוקת ככל שאין בכך צורך; והאינטרס הציבורי - המגולם ביעילות ההליכים ובחיסכון בזמן שיפוטי ובהתדיינויות מיותרות (ר' לעניין זה א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) 349-350, להלן - גורן).

בעת בחינת אינטרס מבקש התיקון יש לבחון, בין היתר, את התנהגות בעלי הדין והאם נפל שיהוי ניכר בהגשת הבקשה. עוד נדרש בית המשפט לבחון תמיד האם אי הנוחות שנגרמת למשיב - ככל שמדובר באי נוחות בלבד ולא פגיעה משמעותית ומהותית (דוגמת העלאת טענת התיישנות) - יכולה למצוא תיקונה בפסיקת הוצאות.

הדברים נתונים לשיקול דעת בית המשפט ומשתנים ממקרה למקרה על פי נסיבותיו, השלב בו מצוי ההליך, אופי התיקון המבוקש וכיו"ב.

במקרה זה יש טעם בטענת הנתבעת 1 באשר לאופן בו נוסח כתב התביעה מלכתחילה באופן שאינו מאפשר הבהרת עילת התביעה וכי היה על התובע לכלכל כתב תביעתו ביתר תשומת לב ולחסוך בזמן שיפוטי והוצאות.