ת"א 21831-07-15

בקשה לצו מניעה האוסר על המשיבים לבצע כל עסקה במקרקעין המפורטים שם מאדמות כפר דיר אל אסד.

הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לצו מניעה קבוע - כך שהסעד הזמני יהפוך לסופי.

בתביעה לא נתבקש סעד אחר מלבד אותו צו מניעה קבוע כאשר על פי התובעים הם זכאים לקבלו מאחר וזכותם עדיפה על זכות הבעלים והם מבקשים לקיים את המחוברים (בריכה שבנו) בהסכמת הבעלים "כמין עסקת קומבינציה" ועל כן זכאים לרכוש את חלקם של הנתבעים במקרקעין בהתאם להערכת שמאי שזהותו תקבע על ידי בית המשפט.

בין יתר הטענות המועלות במסגרת התביעה כלולה הטענה לפיה נתבעים 1 ו-2 רשומים כבעלים במקרקעין, אך למראית עין בלבד, בעוד שהבעלים בפועל הוא הנתבע מס' 3.

אף שבתביעה נתבקש סעד מסוג צו מניעה קבוע, הרי שלא נתבקשו סעדים אחרים הצהרתיים בדבר אותה עסקה או הסכמה נטענת, אותן זכויות נטענות ובין היתר בדבר רישום זכויות למראית עין ועוד. תחת זאת נתבקש בית המשפט לתת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להתקשר עם צד כלשהו "עד למתן החלטה אחרת בתיק זה" (סעיף 24 לתביעה).

בהעדר כל דרישה לסעד אחר – "החלטה אחרת", ובהעדר תביעה לפסק דין הצהרתי לפיו זכות התובעים עדיפה על זכות הבעלים הרשום וכי הם זכאים לקיים את המחוברים ולרכוש את המקרקעין כפי שטוענים בסעיף 19, הרי שאין מקום ליתן סעד זמני. כידוע, הרישום בפנקס הזכויות מהווה ראיה לתוכנו ועל הטוען אחרת, לזכות הסותרת רישום זה, להתכבד תחילה ולהגיש תביעה לפסק דין הצהרתי. בהעדר תביעה לסעד כזה, אין מקום ליתן את הסעד הזמני.

על כל אלה אוסיף כי זכויות הבעלות בחלקה 10 נשוא התביעה עדיין רשומות על שם אברהים חוסין ת"ז 520029281 אשר על פי הנטען הלך לעולמו והינו אביו של הנתבע מס' 3. אם כך הרי שיש להגיש את התביעה כנגד יורשיו על פי צו ירושה או קיום צוואה, בעוד שבתביעה לא נטען כי הנתבע מס' 3 הינו יורשו היחיד כשם שלא צורף צו ירושה או צו קיום כנדרש אחר עיזבון המנוח חוסין אברהים.

משכך, אני מורה על מחיקת הבקשה.