ת"א 21803-01-11 אלי בראשי ובניו - עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל ואח'

לפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה.

הרקע

המבקשת הינה חברה פרטית אשר עקב קשיים כלכליים נקטה בשנת 2009 בהליך של הקפאת הליכים (פש"ר (מחוזי י-ם) 6114/09) בגדרו אושר הסדר נושים. בית המשפט של הפירוק מינה את עו"ד עמי פולמן כנאמן לביצוע ההסדר.

בשנת 2010 הגישה המבקשת תביעה בסך 79 מיליון ₪ כנגד מדינת ישראל - משרד הביטחון בטענה שמשרד הביטחון הפר הסכמים שנחתמו עמה, לאחר שזכתה במספר מכרזים לבניית גדר ההפרדה ב"קו התפר" בשנים 2005-2004, כאשר הודיע לה על הפסקת העבודות מסיבות תקציביות. בכתב התביעה, הוערך היקף העבודות בסכום של מאות מיליוני שקלים והתובעת עתרה לפיצוי בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו לה, לטענתה, כתוצאה מההפרה.

יחד עם התביעה הוגשה בקשה לפטור מאגרה. בקשה זו נידונה בשעתו בפני כב' השופט דוד מינץ ונדחתה מהטעם שהמבקשת לא עמדה בתנאי להוכחת העדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה ולא הוכיחה כי ניסתה לגייס את סכום האגרה מנושיה (ת"א (מחוזי י-ם) 2520-07-10 אלי בראשי ובניו בע"מ – עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 13.10.2010) (להלן: "ההחלטה הראשונה")). משנדחתה הבקשה לפטור מאגרה ולא שולמה האגרה, נמחקה התביעה.

בשנת 2011 הוגשה התביעה הנוכחית, הדומה לקודמתה, ועם הגשתה שוב התבקש פטור מאגרה, כאשר לטענת המבקשת ישנן נסיבות חדשות המצדיקות את מתן הפטור.

בהחלטה מיום 9.3.11 נדחתה גם הבקשה השנייה (להלן: "ההחלטה השנייה"). בהחלטה ציין כב' השופט מינץ כי הבקשה איננה מרפאה באופן ממשי את הפגמים שנפלו בבקשה הראשונה (כך למשל נקבע כי המבקשת לא צירפה אסמכתאות בדבר השעבודים הרובצים על נכסיה). בנוסף נכתב בהחלטה כי מאחר ופירות התביעה מיועדים לקופת הסדר הנושים, הרי שהנושים הם התובעים "האמיתיים" ועל כן היה על המבקשת להוכיח העדר יכולת כלכלית גם מצדם.

על ההחלטה השנייה הוגש ערעור לבית המשפט העליון (תחילה על דרך של בקשת רשות לערער, ובהמשך, משניתן פסק דין המוחק את התביעה בשל אי תשלום האגרה, הוסב ההליך לערעור בזכות על פסק הדין (ע"א 2686/11 אלי בראשי ובניו, עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל; להלן: "הערעור")).

השאלה העקרונית שעמדה בפני בית המשפט העליון בערעור הייתה האם היעדר יכולת כלכלית של חברה המצויה בהסדר נושים מוביל למתן פטור מאגרת המשפט, או שיש לבחון את מצבה של קופת ההסדר וגם את יכולת התשלום של נושי החברה, ובמידת הצורך לדרוש מהם לשאת באגרה. שאלה זו לא הוכרעה על ידי בית המשפט העליון, שכן ביום 21.10.13, עוד לפני שנדון הערעור, הודיעה המבקשת כי ניתן לגביה צו פירוק (במסגרת תיק פר"ק (מחוזי י-ם) 50773-01-12).