ת"א 2178-04-16 פאר ואח' נ' נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

התובעים הגישו תביעה לפיצוי נגד הנתבעת, בטענה שעבודות שביצעה גרמו לנזקים בשל חסימת גישה לחלק ממשתלה שהיתה בבעלותם.

לפני בקשת המבקש להצטרף כנתבעת להליך. המבקש טוען בבקשתו כי הוא הקבלן האמון על תכנון וביצוע העבודות נשוא התביעה וכי יש בצירופו כנתבע כדי לייעל ולפשט את ההתדיינות.

הנתבעת הצטרפה לבקשה ואף ציינה כי היא והמבקש מיוצגים על ידי אותם באי כוח.

התובעים מתנגדים לבקשה. לעמדתם, התקשרותם החוזית היתה עם הנתבעת והם אינם צד לכל התקשרות, ככל שתהיה, בין הנתבעת לבין המבקש. לעמדת התובעים יכולה הנתבעת להזמין את המבקש להעיד בהליך או להגיש נגדו הודעת צד ג', ככל שהדבר יידרש, ואין לאלצם לנהל הליך נגד המבקש – הליך בו אינם חפצים.

המבקש השיב לתגובה.

המבחן לצירופו או לאי צירופו של בעל דין נוסף אינו נוחותו ותועלתו של התובע אלא אם דרוש הצירוף לפסיקה שלמה ויעילה בפלוגתאות שקמו עקב הגשת התביעה. אמנם, בצירוף נתבע שלא על פי בקשת התובע יש מקום כפיה על התובע, אך אף על פי כן יש מקרים בהם ראוי להורות על צירופו של נתבע חרף התנגדות התובע (ור' רע"א 9360/11, החלטה מיום 8.1.12).

שוכנעתי כי בנסיבות העניין בירור המחלוקת בין הצדדים והסעדים אשר יכול שיינתנו כפועל יוצא מן התביעה מצדיקים את צירוף המבקש להליך, ואני מתיר את צירופו כנתבע נוסף.

כתב ההגנה של המבקש ושל הנתבעת יוגש, לפיכך (ובהתאם לבקשה מיום 17.7.16) בתוך 7 ימים מהמצאת החלטה זו (זאת בשים לב לכך שכאמור, המבקש והנתבעת מיוצגים על ידי אותו משרד עורכי-דין; ככל שתידרש ארכה נוספת כפועל יוצא מן ההחלטה תוגש בקשה מתאימה, בצירוף עמדת הצד שכנגד).

שאלת ההוצאות תיבחן, לאור האמור, בהמשך ההליכים.