פלונית ואח' נ' אובליגו א.א.פ. אדוונס פייננס (2016) בע"מ ואח'

בעקבות הסתבכות כלכלית של התובעת 2, נטלו התובעות, אם בת כתשעים ובתה שגורמי שוק אפור נושים בה, הלוואות מהנתבעת 1, חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות, בסך כולל של 560,000 ₪. ההלוואות ניתנו בתיווך של הנתבעת 2 ששימשה, לטענתה, אשת הקשר בין התובעות לנתבעת 1. התובעות קיבלו בפועל סך של כ-400,000 ש"ח, ונדרשו לשלם סך כולל של כ-713,000 ₪ בחלוף שנה ושלושה חודשים ועותרות להשבת סך של 244,149 ₪.

האם נגבו מהתובעות סכומים שלא כדין, תוך הפרת הוראות חוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1992 וחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973? אלו השאלות המונחות להכרעה בתובענה זו.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. התובעת 2 (להלן גם: "הבת") נקלעה למשבר כלכלי, נפתחו נגדה תיקי הוצאה לפועל וגורמי שוק אפור נשו בה. במצוקתה, ונוכח העדר אפשרות לקבל הלוואה ממוסדות בנקאיים, ביקשה לקבל הלוואה מגופים חוץ בנקאיים. בעקבות המלצה של מכר, פנתה הבת טלפונית לנתבעת 2 (להלן גם: "שולי") בבקשה להלוואה בסך של 200,000 ₪.

    

2. בשיחה טלפונית בין הבת לשולי סוכם על מתן הלוואה על ידי הנתבעת 1 (להלן גם: "אובליגו") חברה העוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות. עוד סוכם על צירוף התובעת 1, אימה בת כתשעים של הבת (להלן גם: "האם" או "האם") כלווה נוספת. זאת, לצורך שיעבוד דירה בבעלות האם כבטוחה להלוואה.

    

3. ביום 1.10.2017 פגשה שולי את הבת ואִמה, והסיעה אותן למשרדו של עו"ד דורון בר-אל לצורך חתימה על מסמכי ההלוואה. בפגישה נכחו התובעות, עו"ד בראל ושולי. התובעות לא היו מיוצגות על ידי עורך דין מטעמן. בפגישה הוחתמו התובעות על המסמכים הבאים: טופס בקשה להלוואה בסך של 250,000 ₪; הסכם הלוואה; שטר משכון/תנאי שטר משכנתא; שטר חוב; ייפוי כוח בלתי חוזר; הסכם התקשרות בין "להב פתרונות פיננסים מתקדמים" (להלן: "להב") לתובעות שלפיו התובעות מזמינות מלהב שירות גיוס כספים תמורתו תשלמנה מקדמה בסך של 50,000 ₪. בטופס הבקשה להלוואה שעליו הוחתמו מופיעה הוראה שלפיה אובליגו תעביר ישירות ללהב, מתוך סכום ההלוואה, סך של 50,000 ₪.

    

4. ביום 16.10.2017 הועבר סך של 80,000 ₪ לחשבונה של הבת וסכום זהה לחשבון של האם. כעבור מספר ימים הועבר לבת יתרת סכום ההלוואה בגובה של 40,000 ₪.