ת"א 21754-08-10 ואח' (Elbex Video Ltd. (Japan ואח' נ' Urmet Domus S.p.A

בעניין בקשת אישור מבית המשפט לפי סעיף 74(א) לחוק הפטנטים מיום 26.06.16

ביום 26.06.16 הגישה נתבעת 1 לרשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בקשה לביטול פטנט ישראלי מס' 159730, שעליו התובענה סבה. הנתבעות מבקשות שבית המשפט יתיר לרשם לדון בבקשה. הן מבקשות להסתמך על הוראת סעיף 74(א) לחוק הפטנטים, התשכ"ז–1967 (להלן: חוק הפטנטים), שהוא חלק מסימן ה לחוק:

הוגשה לרשם בקשה למחיקה לפי סימן ד' או בקשה לביטול לפי סימן ד' או לפי סימן זה בזמן שתלוי ועומד בבית משפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט.

לטענת הנתבעות רשם הפטנטים, ש,,[...] לו המומחיות, העזרה המקצועית והמערכת התומכת הנדרשת [...]'' (סעיף 10 לבקשה), הוא בר-הסמכא המקצועי בשאלת פירושו הנכון של הפטנט ותוקפו. דיון בבקשה לביטול הפטנט, הן סבורות, יהיה יעיל מדיון בבית המשפט. התובעות מתנגדות לבקשה וגורסות כי הנתבעות מנסות שלא בתום לב לנצל את ההליכים לרעה. המניע הזר שביסוד הבקשה, הן טוענות, הוא הרצון ,,להוציא את ההכרעה בתיק מידי בית המשפט'', ,,לקבור את התיק ברשות הפטנטים'' ו,,להעלים את חוות דעת המומחה [...]'' שמינה בית המשפט (סעיף 1 לתשובתן).

קראתי את טענות הצדדים והנימוקים ששטחו התובעות מקובלים עליי בעיקרם. התיק שלפניי נפתח בשנת 2010. פרשת הראיות הסתיימה זה מכבר, הצדדים סיכמו את טענותיהם ולאחר מכן מונה מומחה מטעם בית המשפט. המומחה הגיש את חוות דעתו ב-23 בפברואר השנה. אני תמהה מהי הסיבה שהנתבעות לא מצאו לנכון לבקש מרשם הפטנטים לבטל את הפטנט עד שלב כה מאוחר של הדיון – שמא משום שרק אחרי הגשת חוות דעתו של המומחה הניטרלי נוכחו כי אינה מוצאת חן בעיניהן (כפי שמראה הבקשה לפסול אותה אשר הגישו ביום 06.05.16). ההליך כאן מתקרב לקצו, ואילו ההליך לפני רשם הפטנטים רק נפתח וסביר שיימשך זמן רב אף יותר. החומר שיונח לפני הרשם יהיה אותו החומר שהונח לפניי, כפי שציינו הנתבעות בעצמן (סעיף 12 לבקשה). במצב כזה אין לומר שדיון מקביל לפני רשם הפטנטים ,,[...] יהיה יעיל הרבה יותר [...]'' (סעיף 14). יאים דבריו של בית המשפט העליון ברע"א 2128/95 קונטרק ליין בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ (פורסם במאגרים, 21.07.1995) שלפיהם סעיף 74(א) לחוק הפטנטים מחייב את רשותו של בית המשפט לחרוג מן הכלל המעניק לכאורה את הבכורה להליך שנפתח לפניו, לעומת הבקשה לביטול פטנט שהוגשה לרשם הפטנטים מאוחר יותר (ראו בש"א [מחוזי ת"א] 19246/04 [ת"א 1485/04] טכנולוגיות הדמיה נסתרת אל.אי.טי. בע"מ נ' innovation 2 marketed limited [פורסם באר"ש, 20.10.2005]), ו,,[...]פיצול ההליכים [...] הוא פרובלמטי וטומן בחובו אפשרות של ניהול הליכי סרק[...]''.

סיבות נוספות להחלטה שלא לאשר לרשם לדון בבקשת הביטול הן מחיר ההליך שבו ייאלצו הצדדים לשאת, והסיכון שהחלטותיהם של בית המשפט ושל רשם הפטנטים לא תעלינה בקנה אחד. בבש"א (מחוזי חי') 3345/05 (ת"א 764/04) שלדות מפעלי מתכת בע"מ נ' אקהויז (פורסם באר"ש, 17.03.2005) ביקשו הנתבעים לעכב את ההליך בבית המשפט בשל בקשה תלויה ועומדת לביטול פטנט ובקשה נוספת שהתעתדו להגיש. סגן הנשיא גדעון גינת פסק כי הנימוק המרכזי נגד עמדתם

[...] נוגע לכך שבעניננו מתעוררות הן שאלות של הפרת פטנט והן שאלות של תוקפו הענייני. לצורך בירור שאלות אלה יש הכרח לפרש את כתב הפטנט ואת תביעותיו. רצוי מאד, שפרשנות הפטנט הן בשאלות הפרה והן בשאלות הנוגעות לתוקפו הענייני תהיה זהה. אם תידון שאלת התוקף בנפרד משאלת ההפרה, כפי שמבקשים ממני הנתבעים, עשויה התוצאה להיות, שתינתן פרשנות אחרת לכתב הפטנט ולתביעותיו בכל אחד משני הליכים אלה. עוד ברור, שבית המשפט הדן בתביעת ההפרה לא יהיה קשור להכרעות שתתקבלנה בהליך בשאלת תוקף הפטנט המתנהל בפני רשם הפטנטים. יש חשיבות ענינית לקיום דיון אחד בשאלות ההפרה ובשאלת התוקף. בדרך זו נמנע פרוש מצמצם לתביעות הפטנט בעת דיון בשאלת התוקף, פרוש העולה בקנה אחד עם שאיפתו של בעל הפטנט להתגבר על הידע הקודם, מצד אחד, ופרוש מרחיב לאותן תביעות בעת דיון בשאלת ההפרה, כאשר נדונה השאלה האם המוצר המפר נכלל ב[גד]רן של אותן תביעות (claims), מצד שני.

(פסקה 9)

גם לגבי דידי מצב שבו מתנהלים שני הליכים מקבילים, אשר עלולים להניב פסיקות שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת, הוא מצב שיש להימנע ממנו. עיכוב ההליכים לפניי לשֵם חזרה לנקודת המוצא אצל רשם הפטנטים היא צעד שאין בו כל היגיון, במיוחד אם מביאים בחשבון את האיחור הניכר בהגשתה של הבקשה לביטול הפטנט – כמעט שש שנים לאחר שהוגשה התובענה דנן. טענת הנתבעות כי התיק נקלע למבוי סתום אינה יותר מניסיון מיותר ולא-נאות ליצור אווירה עכורה.

מן הטעמים דלעיל הבקשה נדחית. הנתבעות תשלמנה לתובעות את הוצאות הבקשה, וכן תשלמנה להן שכר טרחת עורך-דין בסך 25,000 ₪, בתוספת מס ערך מוסף.