ת"א 21740-03-14 ס.ה.ל. - אלובין בע"מ ואח' נ' אקסטל בע"מ ואח'

1. זו בקשה חוזרת של המבקשת (הנתבעת בתיק העיקרי) ליתן צו לגילוי מסמכים. ראשית הבקשה ביום 01.09.2014 שם בקשה המבקשת ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים כנגד ס.ה.ל אלובין בע"מ. בין השאר התבקש גילוי מלא של "תכתובות (לרבות כל תכתובת אלקטרונית) עם משרד לנדמן שירותי ייעוץ אלומיניום לגבי הפרופיל"." וכן "כל השרטוטים שהוחלפו עם משרד לנדמן שירותי ייעוץ אלומיניום לגבי הפרופיל." (ההדגשה אינה במקור).

2. ביום 26.11.2014 ניתנה החלטה בעקבות בקשה נוספת של המבקשת לפיה: בהתאם להחלטה שניתנה בדיון שנערך ביום 15.09.2014, מר סגל יתן תצהיר המתייחס ספציפית באופן ישיר לבקשת הגילוי באופן שיצהיר כי מעבר למה שגולה במכלול התצהירים שהוגשו על ידי המשיבה, אין כל תכתובת נוספת או שרטוטים נוספים שהועברו בין המשיבה ומשרד לנדמן על כל עובדיו.

3. ביום 02.12.2014 הוגש תצהיר מטעם מר סגל שהוכתר בכותרת "תצהיר נוסף לתצהיר עדות ראשית בהתאם להחלטת בית המשפט". בתצהיר פורטו ההתכתבויות והשיחות שנערכו בין המשיבה למשרד לנדמן וצורפו 7 מסמכים (ביניהם תשריט). כמו כן הצהיר מר סגל בסעיף 22 כי "לא הייתה כל תכתובת נוספת לגבי המדגם בין משרד לנדמן, על כל עובדיו, לבין חברת אלובין. לא הועברו כל שרטוטים .. למעט השרטוטים שצירפתי לתצהירי זה. לא קיבלנו כלל שרטוטים ממשרד לנדמן לגבי המדגם. אנחנו העברנו שרטוטים למשרד לנדמן, כפי המפורט בתצהירי זה."

4. הפן המהותי – 

4.1המבקשת טוענת כעת כי על המשיבה היה לגלות את כל התכתובות בינה לבין משרד לנדמן, באשר הן, ולא רק את התכתובת בקשר ל"מדגם". כפי שהוצג על ידי המבקשת, מר אלדד גרנות ממשרד לנדמן הודה במייל שנשלח למבקשת כי הייתה התכתבות בינו לבין עו"ד של אלובין לעניין הגשת תצהירים, אולם אלו, לטענת המבקשת, לא גולו בתצהיר.

4.2 מלכתחילה ההתכתבות שנדרשה היא לגבי המדגם, ורק לגבי ענין זה ניתנה החלטת בית המשפט. ממילא, נושאים אחרים שבין המשיבה למשרד לנדמן כפופים לסודיות מסחרית, ואין מקום לגלותן למבקשת המתחרה במשיבה, בהזדמנות זו שהוגשה תביעה. גם התכתבויות הקשורות להכנת תצהיר מול עורך דין המשיבה אינן ברות גילוי מהטעם שהן חסויות, כפי שיפורט להלן. 

4.3 הליך גילוי המסמכים והעיון בהם מהווה שלב הכנה במשפט שמטרתו גילוי האמת. ההליך המוסדר בתקנות סדרי הדין ובפסיקה, מאפשר לבעלי הדין לפעול ב"קלפים גלויים" על מנת שבעל הדין השני לא יופתע ו/או ייכשל מחוסר אפשרות לבדוק ראייה ולהתגונן כנגדה. בכך יש לשרת את הן את האינטרס של בעלי הדין והן את האינטרס הציבורי (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין כרם נ' גלעד, (08.11.1995)) (להלן: "פרשת הדסה")). כמו כן ההליך נועד לחסוך במשאבים, לרבות אלו השיפוטיים. ראו ברע"א 5756/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פי.אד בע"מ (21.01.2007):

"יסודה של הלכה זו בגישה הכללית, המוצאת ביטויה בתקנות סדר הדין האזרחי ובפסיקה, והמטילה על בעלי הדין לפעול ב"קלפים גלויים", בלא הפרעות, כדי לחסוך משאבים ובמיוחד משאבים שיפוטיים. הלכה זו תומכת יסודותיה באמור בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. סטייה מעקרון הגילוי הכללי אפשרית ונתונה לשיקול דעת בית המשפט, כגון אם סבור הוא שעיון במסמכים בשלב מוקדם עלול להביא לשיבוש ראיות מצד התובע, ועל כן לא יסייע לחשיפת האמת."

4.4 ואולם, הליך גילוי המסמכים והעיון בהם אינו אבסולוטי, וקיימים בדין מספר חסיונות המונעים עיון במסמכים. במקרה שבפנינו החסיונות המונעים את העיון במסמכים הנדרשים יפורטו להלן -

4.5 האחד הינו חיסיון של מסמכים שהוכנו לקראת המשפט. האינטרס שבבסיס

חיסיון זה הוא מתן אפשרות לאדם להכין עצמו לקראת המשפט, מבלי שיחשוש שהכנתו תיחשף בפני בעל הדין שמנגד (פרשת הדסה; רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, (27.06.2006)). חיסיון זה הורחב, והוא חל גם על חומר שהוכן על ידי אדם שלישי לבקשת עורך דין או לקוחו. בפרשת הדסה לעיל נקבע כי תנאי לתחולת החיסיון הוא כי המטרה העיקרית בהכנת המסמך הייתה לקראת המשפט .

בענייננו חל חיסיון זה, כשהמבקשת פונה להתיר לה עיון במסמכים שמטרתם העיקרית הייתה המשפט (התכתבות משרד לנדמן עם ב"כ המשיבה). משכך, די בחיסיון זה על מנת שלא להתיר את העיון במסמכים שונים המתעדים את הידברותם של גרנות ו/או מי מלנדמן עם המשיבה ו/או באי כוחה בעניינים הנוגעים למשפט עצמו בהליך זה. די היה בכך, אולם מפאת חשיבות הדברים אדון גם בחיסיון השני.

4.6 השני הינו חיסיון בהתאם לסעיף 48(א) לפקודת הראיות הקובע כדלקמן:

"(א) דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין."