ת"א 21707-02-15 חצב ואח' נ' בית חולים לגליל המערבי ואח'

1. לפני תביעת עזבון ותלויים, בגין מותו של מר מרדכי חצב ז"ל (להלן: המנוח), יליד 8/4/61, אשר נפטר בתאריך 22/12/11, כתוצאה מהתרשלות רפואית.

2. מכתב התביעה עולה, כי עובר לאירוע נשוא כתב התביעה סבל המנוח משלושה אוטמים בשריר הלב; ניתוח מעקפים; סוכרת; השמנת יתר; פרפור חדרים; והוא טופל בנוגדי קרישה.

בתאריך 23/10/11 הופנה המנוח לבית חולים הגליל המערבי בגין סחרחורות, קשיי מיקוד ובחילה שנמשכו מזה כארבעה ימים טרם הפנייתו למיון. במכתב ההפנייה התבקש בית החולים לבדוק האם מדובר בגורם פריפרי, או מרכזי, אצל אדם עם גורמי סיכון לאירוע מוחי.

בבית החולים בוצעה למנוח בדיקת CT, שפורשה כתקינה, ובבדיקה לא נמצאה בצקת בעצבי הראיה, ועל כן שוחרר המנוח מבית החולים באבחנה של "ורטיגו".

המנוח שהה בביתו עד תאריך 29/10/11, שאז החמיר מצבו. הוזמן אמבולנס כדי לפנותו לבית החולים, אולם עם הגעת האמבולנס איבד המנוח את הכרתו, והובהל לבית החולים "רמב"ם", שם בוצעה בדיקת CT, אשר העלתה קיומו של אוטם תת חריף צרבלי משמאל, ובדיקת CTA בעלתה חסימה מלאה של העורק הורטברלי הימני וחסימה בעורק הבזילרי.

בתאריך 30/10/11 נעשתה התערבות מכנית לשליפת החסימה, אשר הצליחה באופן חלקי בלבד. המנוח נותר בקומה ופיתח הידרוצפלוס חסימתי.

המנוח לא חזר להכרתו, ונותר באשפוז בבית החולים "רמב"ם" עד פטירתו, בתאריך 22/15/11.

3. התובעים צירפו את חוות דעתו של הנוירולוג – דר' קוריצקי – הקובע, כי נוכח תלונותיו של המנוח, בהגיעו לבית החולים הגליל המערבי, אמור היה הצוות הרפואי לחשוד בקיומו של אירוע מוחי מתפתח על רקע וסקולרי, ועל כן אסור היה לשחררו, ותחת זאת היה צורך לאשפזו ולבצע לו בדיקת CTA, שכן מדובר היה בתחילתו של אירוע מוחי, כאשר העורקים בתהליך של חסימה הדרגתית.

לדברי המומחה, אילו היה המנוח מטופל לפני הידרדרות מצבו, סביר להניח, כי ההידרדרות הייתה נמנעת והוא לא היה נפטר עקב חסימת העורקים האחוריים במח.