ת"א 2169-98 הדס ואח' נ' הקרן הקיימת לישראל ואח'

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשים לחתימה על פסיקתה ומנגד התנגדות המשיבים לחתימה על הפסיקתה ובקשה לביטול שיחזור פסק הדין כפי ששוחזר.

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 24.5.16 נעתרתי לבקשת המבקשים לשחזור פסק דין שניתן בת.א. 2169/98, על ידי כבוד השופטת אסתר חיות (להלן: "פסק הדין").

2. לאחר ההחלטה על שחזור הגישו המבקשים בקשה לחתימה על פסיקתה, אשר הועברה לתגובת הצדדים אשר הגישו התנגדותם לבקשה, וזאת מהטעמים המפורטים להלן.

3. בפסק הדין דן בית המשפט בשאלה האם השטח במחלוקת, בבניין ברחוב ניצנה 29 בגבעתיים, גוש 6161 חלקה 443, הכולל תוספת בניה ומרפסת בשטח של 176.4 מ"ר, מהווה חלק מהרכוש המשותף של הבניין, והאם התובעים המקוריים, הדס ועודד ברכה, אשר המבקשים באו בנעליהם, הם בעלי זכות הקניין בשטח זה.

4. במסגרת פסק הדין התייחס בית המשפט לעתירת המבקשים להצהיר כי:

   "שטח רצפת הדירה שלהם הינו 176.40 מ"ר, כמתואר בתשריט הדירה המצורף לתצהיר התובע ומסומן א' וכן עותרים התובעים לסעד המצהיר כי המרפסת הפתוחה המסומנת על פני התשריט נספח א' בצבע כחול (להלן- "המרפסת") אינה כלולה ברכוש המשותף של הבניין והיא צמודה לדירת התובעים ולחילופין, כי זכויות השימוש הבלעדיות במרפסת הינם של החוכר ו/או המחזיק בדירה. לבסוף עותרים התובעים למנות את בא כוחם ככונס נכסים ולהסמיכו לפעול בשם התובעים והנתבעים בלשכת רישום המקרקעין לשם תיקון התקנון הבית המשותף של הבניין ו/או לרישום הערת אזהרה לטובת התובעים בקשר עם הסעדים המפורטים לעיל".

5. בית המשפט קבע בפסק דינו כדלקמן:

   "סיכומו של דבר, התביעה ככל שהיא מתייחסת להצהרה על זכויות קנייניות של התובעים בשטח המרפסת, לרבות השטח שעליו בנו משנת 1972, דינה להידחות.

   לעומת זה אני נעתרת לעתירה החלופית שהעלו התובעים המכוונת להצהרה על זכות שימוש בלעדית שיש להם ו/או לחליפיהם בשטח המרפסת, לרבות השטח הבנוי הנ"ל, וזאת לנוכח חומר הראיות שהוצג ממנו עולה כי שימוש בלעדי כזה אכן נעשה באותו שטח על ידי התובעים, וכי יתר דיירי הבניין וחליפיהם הכירו בזכות זו לאורך כל השנים, ובהתאם לכך אף דרשו כי התובעים לבדם ישלמו את ההוצאות הנוגעות לשטח זה...".

6. המבקשים הגישו בקשה לחתימה על פסיקתה בנוסחה כדלהלן: