ת"א 21688-04-11 עזיז ציון יוני נ' אריה זלינגר ואח'

פסק דין

לפני תביעה לצו עשה, שיחייב את הנתבעים להרוס את הקיר של החצר האנגלית של ביתם ולבנות אותו מחדש, באופן ששביל המעבר למגרש השייך לתובע ואשר עובר בחלקו בתוך מגרש הנתבעים, יעמוד על רוחב של 3 מ', במקום הרוחב הנוכחי, של 2.56 מ'.

רקע

1. עסקינן במגרש ביישוב ארסוף, הידוע כגוש 6680 חלקה 264. על פי התב"ע שחלה באיזור, ניתן לחלק את החלקה לשני מגרשים, שעל כל אחד מהם ניתן לבנות בית מגורים אחד. החלקה הייתה בעבר בבעלות משותפת של מר גיל שמידט (50%), ישראל בראון (25%) ויוסף לסק ז"ל (25%), אשר נפטר ביום 9.5.00 ואשר יורשיו היו הגב' שרה גולדנברג, אתל רוזנפלד, איטה גרינבלט והגב' פיי שכטר (להלן "יורשי לסק"). ביום 14.3.01 חתמו יורשי לסק, למעט הגב' פיי שכטר, על ייפוי כוח כללי, המייפה את כוחה של האחרונה בכל הקשור למכירת זכויותיהם בחלקה.

2. לאחר מספר שנים, ביום 20.1.04, חתמו ישראל בראון, פיי שכטר בשם יורשי לסק ומר יוסף יורה שמידט בשם גיל שמידט, על הסכם שיתוף ביחס לחלקה, שלפיו הוסכם, בין היתר, כי המגרש המערבי א' תת-חלקה 1, יהיה שייך לשמידט ואילו המגרש המזרחי, תת-חלקה 2, יהיה שייך בחלקים שווים לבראון וליורשי לסק. אחוזי הבניה שחלים על החלקה חולקו בין הצדדים בהתאם לחלק היחסי שלהם בבעלות בחלקה.

3. כמו כן, הוסכם בסעיף 10 להסכם השיתוף, כי כל צד רשאי לקבל היתר בניה ולבנות על המגרש שלו, בכפוף לחלוקת אחוזי הבניה כפי שסוכם בהסכם וכי כל צד מתחייב לחתום על כל מסמך ותוכנית שיידרש הצד השני על מנת לקבל היתר בניה.

4. בסעיף 11 להסכם, הוסכם כי כל צד חותם על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת הצד השני לצורך רישום הסכם השיתוף בטאבו ולצורך ביצוע האמור בסעיף 10 להסכם. בסעיף 12א' להסכם הוסכם כי: "לבראון וללסק תהיה זכות מעבר לדרך ברוחב של 3 מטר לרכב ולהולכי רגל או בצד הדרומי של מגרש א' או בצד הצפוני של מגרש א' לפי שיקול דעתו של שמידט ובכפוף לאישור הועדה המקומית לתכנון ובניה".

5. באותו היום, חתמו ישראל בראון ופיי שכטר (בשמה ובשם יורשי לסק), על ייפוי כוח בלתי חוזר לפיו הם מיפים את כוחו של עו"ד דוד ליבוביץ (אשר שימש כבא כוח שמידט) ו/או עו"ד אריה נגה (ששימש כבא כוחם של בראון ויורשי לסק), כל אחד לחוד, לחתום בשמם על כל מסמך שיידרש לצורך כך שבעלי הזכויות במגרשים יקבלו היתר בניה במסגרת מחצית מאחוזי הבניה הקיימים ו/או העתידיים של החלקה.

6. ביום 14.9.04 חתמו שמידט ועו"ד ליבוביץ (בשם בראון ויורשי לסק), על בקשה לקבלת היתר בניה שהוכנה לצורך בניית ביתו של שמידט. כפי שעוד יפורט בהמשך פסק הדין, לפי התוכניות שצורפו לבקשה להיתר, דרך המעבר נקבעה לרוחב של 2.56 מ' (למרות שלפי הסכם השיתוף הייתה אמורה דרך המעבר להיות ברוחב של 3 מטרים). למשמעות של עניין זה, שהצדדים חלוקים לגביה, עוד אשוב בהמשך פסק הדין.

7. ביום 21.9.04 העניקה הרשות המקומית היתר בנייה לפי הבקשה הנ"ל. שמידט בנה את ביתו לפי ההיתר שקיבל, באופן שרוחב דרך המעבר הנו 2.56 מ'. ביום 17.10.05 ניתן לביתו של שמידט טופס 4. שמידט התגורר בביתו מאז ועד למכירתו, כפי שעוד יפורט.